הפראייר

והנה זה יושב וכותב וחושב ומחשב,
ומה בכלל הוא עושה?
ואני הגדרתי אותו-הוא ההגדרה המילונית לפראייר!
ואם אי פעם תפגשו בפראייר, ותראו איך הוא מחשב דברים לא חשובים
ותוהה על הסיבה לכך שלפרה 4 עטינים, ומפרסם מאמרים על איבוד
פתרונות בלוגריתמים, ומבוקר בעלון מתמטי בשם "עלה"...
ואז תבינו שהעולם לא צריך פראיירים, ותקוו שהפראייר יחקור
ויגלה שאין לו משמעות.
ובאותו הרגע הפראייר יקח את מחברתו ויכתוב ויחשב וקטורים
ממוצעים לתנועה קינטית ואז: "בום"...וחסל!
ויאלצו לזמן פראייר אחר שיבוא ויחקור את סיבת המוות של הפראייר
הראשון...
ויגיע אך למסקנה אחת: "המקצוע העתיק בהסטוריה האנושית הוא
ההוראה!"

שיר אפי על דמגוג

יושב וכתוב עם הרבה כוונה,
בלי סדר מבני (ובחרוזים?!)...
בלדה, סונטה או זבל שומא,
למנטרה אותה אחר-כך מפריזים.

כותב סמליות מכוונת מראש:
צלילים, לשונות וקשקוש בדברים.
בשלל מושגים שאותם יש לדרוש,
בשביל לספק רצונם של מורים.

כותב בפיגורות, באוקסימורון
בשפע מלים של יווניים.
יוצא לו בסוף איזה חרא בלי און
"עם רגש בפנים" -כך הם אומרים...

סמלים, ארמזים ומוטיבים לרוב
למען ציבור המתפלספים...
וכשהו ימות-יעלוהו באוב,
והוא יפרש כוונות השירים.

ואז הוא יאמר: "סתם צחקתי אתכם..."
וההומניסטים-ליבם עוד ידום...
"...על רצף מלים סתם "שברתם ראשכם"!"
-רק אז הם יבינו שהוא דמגוג.