אתמול הגיע אלינו אחד, חרא של בנאדם, ולמה הוא הגיע לגן-עדן,
כי הוא היה נשוי למכשפה, וכל החיים שלו היו אסופה של סבל.
עכשיו אני יודע, שזה לא שמכניסים את האנשים הכי טובים לכאן,
אלא עושים שקלול של המון גורמים,
בוחנים איזה חיים היו לבנאדם, מהם תנאי הפתיחה שלו, אם למשל
הוא בא מבית הרוס, והאבא היה מכה, אז מתחשבים בזה כאן,  כי
ברור שלמישהו שנולד למשפחה נהדרת עם כסף והכל, יהיה יותר קל
להצליח ולהיות בנאדם טוב, מאשר לאותו ילד מסכן שאביו מכה אותו,
לפני או אחרי שהוא משתכר.
בכל אופן, השיקולים הם שיקולים כלליים, אפשר להגיד שזה קצת
מזכיר אפליה מתקנת, אבל התוצאה של השקלול הזה, היא שלא רק
החברה הכי טובים מגיעים לכאן.
והדבר היותר גרוע, הוא שיש כאן מעמדות בדיוק כמו בכל מקום אחר.

אני אספר לכם את הסיפור שלי, וככה תבינו יותר טוב מי נגד מי
ולמה.
אחרי שהשבוע נגמר, יצאנו כמה חבר'ה מהעבודה לפאב הרגיל שלנו,
אחרי שהורדנו כמה בירות, והספקנו קצת לשטוף את העבודה מהראש,
קלטתי איזה בחור מגעיל ניגש לבחורה שהעין שלי עקבה אחריה
בהפוגות כל הערב, בקיצור בחורה-בחורה. וההוא התחיל להטריד
אותה, כמו שרק מגעילים אמיתיים יודעים, והיא מצידה ניסתה לגרום
לו ללכת, בלי הצלחה כמובן, ואני שכבר הייתי מסטול מהבירות,
כנראה יותר מדי מסטול, קמתי ובאופן לא אופייני עבורי, ניגשתי
אל הזבל הזה שעמד מחכה שיזרקו אותו לכל הרוחות, ואמרתי לו
שנראה לי שהבחורה לא מעונינת, ולכן אודה לו אם הוא יעזוב
אותה.
אמרתי את זה בנונשלנטיות, חשבתי מה הוא כבר יעשה, הוא גם
קטנצ'יק כזה, וחוץ מזה, שאם לא אני, יבוא מישהו אחר, מה הוא
יעשה, יפוצץ כאן את כולם, המחשבות שלי נקטעו באכזריות כשבבטן
שלי ננעצה סכין, מה אני אומר סכין, זה היה יותר דומה לחרב לפי
האורך שלה, ועשרים דקות אחרי זה כבר עשיתי את הדרך לבקו"ם של
העולם הבא, ואני לא סתם אומר בקו"ם, כי העולם הבא זה בסיס צבאי
לכל דבר.
אחרי שעברתי את השרשרת הרגילה שעוברים כל החדשים, פגשתי איזה
קצין מיון, שהודיע לי שאני מגיע לגן-עדן ואני בטח מאושר וכל
זה, והאמת שהייתי מאושר, מי לא היה ?
לו רק הייתי יודע מה מצפה לי.
אני הייתי אדם רגיל בעולם שלכם, כמו כולם, לא יותר טוב מהממוצע
ולא יותר גרוע, ככה לפחות הוא אמר, המוות שלך היה מה שהטה את
הכף לטובתך, זה היה מעשה יפה, ככה הוא אמר, ולכן אתה תגיע
לגן-עדן.
אחרי שיצאתי משם, אמרו לנו לחכות עד שיאספו את כל האנשים
שהולכים לגן-עדן, והביאו לנו איזה מפקד מטומטם שלא נתן לנו רגע
לנוח, עד שהגענו לשם כבר יצאה לנו הנשמה.
נכנסנו בשערי גן-עדן, עייפים אך מרוצים.
לפי הציון המשוקלל שקיבלת קובעים איפה להציב אותך, ואני שהייתי
אדם ממוצע בעולמנו, יחסית לגן עדן הייתי פושט, וקיבלתי כמובן
הצבה למקום מגעיל, עם מלא תורנויות.
עכשיו עוד דבר, אני לא יודע למה, אבל כמעט אין בנות בגן-עדן,
כל הפמיניסטיות בטח משתוללות עכשיו, אבל אולי הן הסיבה לכך.
וגם קר שם כמו אני לא יודע מה, תמיד חורף, וכל המלאכים
והצדיקים מסתובבים  בבסיס עם הכנפיים שלהם כמו טייסים בחיל
האוויר, מתייחסים אלינו כמו לאפסנאים, ואולי זה מה שאנחנו, מי
יודע.
מה שאני יודע, זה שמהר מאוד נמאס לי מכל העסק, במיוחד אחרי
שהגיעו אלינו שמועות, שבחורים עם שקלול יותר נמוך משלנו
מתפננים בגיהינום, לא עושים כלום כל היום, יושבים משתזפים,
ובחורות יש שם כמו מים, וכולן נודיסטיות, ואיזה גוף יש להן,
איזה גוף.
אף פעם לא דמיינתי את גן עדן ככה, עבודות רס"ר תורנויות וכל
זה,
בקושי יש זמן להשתין.
טוב, הם אומרים, חכה, אתה עוד פיסטון כאן,
עם הפז"מ באות ההטבות.
מה הטבות, איזה הטבות, ותפסיקו לדבר אליי כמו לטירון,
קיבינימט, עשיתי כבר יותר מדי צבא בחיים שלי, ולא באתי לגן-עדן
בשביל לעשות מילואים.
קיבלתי על זה שבועיים בפנים, התחצפות למפקד.
ואיפה הקלבוש? בגיהינום.
תאמינו לי, חופשה כזאת הרבה זמן לא קיבלתי.
חזרתי משם בנאדם חדש, והחלטה ברורה גמלה בלבי, אני אעשה מה
שצריך כדי לעבור בסיס.
דיברתי עם המפקדים, אמרתי להם את שבלבי, וכמובן הם לא הסכימו,
למה שתרצה וכל זה, ומי רוצה לעבור מגן-עדן לגיהינום, עוד לא
היה דבר כזה, תקדים,תחכה עוד קצת, יהיה יותר קל, פחות
תורנויות, יותר חופש לעצמך, אבל אני, כל המנטליות של גן-עדן
כבר הגעילה אותי, הם באמת התייחסו אליי כמו לאפס, שם אני אהיה
מלך, וטוב למלוך בגיהינום מלשרת בגן-עדן.
חשבתי, גם, מתי יחליפו מפקד בסיס, אם אתם מבינים למה אני
מתכוון, כי אלוהים מסתובב כל היום, ומחפש אותנו על דברים
קטנים, מה קטנים, על כלום הוא משתולל.
אתמול הוא הריץ אותי מסביב לגן עדן, שלושים דקות זוז.
מה זוז, ועל מה, על התרשלות בתפקיד, איזה תפקיד, מה תפקיד, די
כבר עם כל זה.
אז אמרתי, אם צבא, אז אני רוצה למלא טופס 55, חייב להיות דבר
כזה כאן.
זה לא היה כל כך פשוט, אלמלא היו לי קשרים בבקו"ם, אבל מה
שחשוב שעכשיו אני עושה חיים משוגעים פה בגיהינום, והדבר הכי
גדול, זה שלאף אחד אין כאן אלוהים.