זה בא לי בגלים של עצבות. זה נוחת לי בתוך הנשמה ועכשיו כבר
לילה. אתמול היה לי עוד חלום. היא נכנסה לי מתחת לעפעפיים
והתחילה למרוט לי את כל ההגיון מהמוח. עד לשם היא הגיעה.
העיניים שלי כואבות. זה בטח בגלל הויטמינים.
כשבאתי אליו הוא לא הבין.   חשב שאני צוחק. אז היא (רעות)
נכנסה לי לתוך המים והכל התערבל לי במגע של תקיעה, שקע, תקע,
אצבע, רגע, הנה אני הולכת ואף פעם לא תראה אותי יותר.  יש לי
שיער פרוע כמו לאדוארד ולפעמים אנשים חושבים שאני רוסיה, אבל
לא מהזונות האלה, שעובדות במכוני הבריאות, אלא אחת מכובדת,
ממשפחת המלוכה, אחת אנסטסיה כזאת, עם עיניים חומות מדהימות
ופטמות ורדרדות עד הקצה, שם הגוון האדמדם תופס פיקוד ומשתלט על
שטח הפסגה.
כשהעור שלה נגע בי חשבתי לעצמי שאין דבר יותר טוב מזה.  
בדיעבד, רק אחרי שכל המוסלמים האלה רצו לי בראש עם עדר הפילים
שלהם, הבנתי שרק לשמוע את הקול שלה יכול להביא אותי לפסגת
העונג הגבוהה ביותר שמוכרת לאדם, לזקפת ענק שמתפרצת על מיטה זו
או אחרת, של אמא של עמית, לדוגמא...
  אורז הוא הכין.   פסטה.   יש אנשים שמכינים את הרוטב לפסטה
שלהם מקטשופ במקום מעגבניות.        אורגני.        אם הייתי
יכול בוודאי הייתי נהייה אדם אורגני בהחלט. אבל אני לא מסוגל.
זה תוקף אותי כל פעם מחדש:  אתה אף פעם לא תהיה כמוה, לא תגיע
לרמה שלה, אפילו אוכל אורגני אתה לא אוכל.
 אז, אחרי שהיא נכנסה לי למקלחת (לא רעות) הבנתי כמה שהגוף
הנשי הוא הרבה יותר מסובך ומורכב ממה שחשבתי.   קודם כל, אמרתי
לעצמי, וזה לא סתם סרט רע, אני צריך להתחיל מהיסוד.  בסך הכל,
הבנתי, אני לא מבין כלום ברמה הבסיסית ביותר, ברמה כזאת, שפשוט
לא היה לי שמץ של מושג וכנראה שגם בחיים לא יהיה לי.
אמרתי לעצמי:  תראה, היא נוצצת וכבר בכלל לא נראית כמו האדם
שהיכרת.  שיערות הערווה שלה צצו ועלו מכל מיני מקומות משונים,
ואני ניסיתי לנקות אותה מבפנים.  כך, אמרתי, היא תהיה אדם נקי
יותר בתוכו, ולכן גם מוסרי יותר, יפה יותר.   אחר כך הבטתי
בצבע הורדרד של הוגינה שלה.  זה היה דומה לאחד מצילומי
הסטייקים הנאים שהיו באיזה ספר של אהרוני שראיתי פעם.  אמרתי
לה את זה.   היא לא הבינה.  סגרה את עצמה והלכה.  יש אנשים
שפשוט לא בנויים לכזאת רמה של אינטימיות.