גם אם לפעמים נראה לי שכבר התגברתי,
קורה לי עדיין שאני מוצאת את עצמי מנגבת דמעות.
גם אם לפעמים אני חושבת שעכשיו סוף סוף טוב לי,
קורה לי עדיין שאני מוצפת במחשבות.
לפעמים אלו מחשבות טובות, על האושר וחיוך
ולפעמים אלו מחשבות שחורות, חוסר תקווה וייאוש.

אז גם אם לפעמים נדמה לי שכל כך טוב לי,
וכולי שוב מתמלאת תקוות,
אני עדיין מכינה את עצמי למשהו רע שיכול לקרות.
אני לא אוהבת את התכונה הזאת,
של ציפיה למשהו רע,
אבל אולי פשוט ככה המציאות בנויה.


29.6.02