[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל שפיק
/
שחרור

שבוע אחרי שהשתחררתי מהכלא, רצחתי איזו זקנה אחת כדי שיחזירו
אותי. נכנסתי לחנות כלי בית, קניתי את הסכין הכי גדולה שמצאתי
ויצאתי החוצה. היא הייתה הראשונה שראיתי. דקרתי אותה כמה
פעמים, והתיישבתי לידה. אני זוכר את המבט של השוטרים שבאו לקחת
אותי. הם לא הצליחו להבין למה אני לא בורח, למה אני לא נאבק.
פשוט קמתי והלכתי אחריהם כמו ילד טוב ירושלים. לא יכולתי
להתמודד עם החופש. תקראו לי מפונק, אבל יש משהו קורץ בארוחות
סדירות כל יום, עם אותם אנשים, ורוב הזמן גם אותו האוכל. יש
משהו יפה בבגדים נקיים ומגוהצים כל יום, בלי מאמץ, יש משהו
חיובי במגורים נוחים יחסית, וחינם כמובן. זה נכון, מה שכולם
אומרים על הכלא. זה באמת חממה, כור היתוך, כמו שכמה אנשים
משכילים קוראים לזה, וגם כאלה שסתם מנסים להראות חכמים. חבר'ה
מכל קצוות הארץ, מכל שכבות האוכלוסין. לא יכול לצאת משם. לא
רוצה לצאת. לא רוצה לעזוב את החברים שלי.
כמה יפה היא השמש מבעד לסורגים, וכמה צורבת היא כשפוגשים בה,
פנים מול פנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בוריס ילצין אמר
לי פעם שיש לי
שם יפה. ואז הוא
תקע גרעפס. שמע,
זה נכון. רוסים
באמת מסריחים.

בוריס (אני לא
רוסי, אני
אוקראיני)


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/7/02 19:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל שפיק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה