אני לא פה, אבל אני לא בשום מקום אחר.
כל שיר אומר לי משהו בדרך זו או אחרת.
אני מרחפת, אני לא מרוכזת, אני מתפרקת בגללך.
שברים שלי על הרצפה ואין לי כוח לאסוף אותם, מה הטעם בכלל? עוד
כמה דקות אני אשבר שוב.
יצאתי מדעתי ואני לא מוצאת את הדרך חזרה פנימה.
בום בום בום. אני שומעת דברים. אני רואה חתולים שחורים קופצים
לי למיטה ואנשים שאומרים לי לעזוב.
והיו פה גם כאלה שאמרו לי להישאר אבל הכל הזיות, הכל הזיות.
אני לא יודעת מה צבע העיניים שלך, לא הבטתי בהן זמן רב כל כך.
עם מי אתה רב? אתה חושב שאתה רב איתי, אבל אני לא פה. אני
עזבתי כבר מזמן. עזבתי לפני שנים ואני מחכה שהגוף יבוא אחרי.
תגידו לי אם השתגעתי. השתגעתי?
אני מסירה מעצמי חלקים לאט לאט. האיפור, השיער, בקרוב כל הגוף
יזרק לבור, אני עוזבת.
זה שיר פרידה, אז בוא, רק אמור שלום.
שלום.