אתם עומדים לקחת חלק במפגש נדיר ביותר וכמעט בלתי אפשרי.
מפגש מרגש, מפתיע, שנאמר בו הכל, עולות בו כל השאלות והתמיהות
ומתגלות אמיתות. חשוב לציין שמפגש מסוג זה היה קשה מאוד לארגן
וכמעט לא קרה בכלל, אך בזכות תושייה והרבה רצון הוא יצא
לפועל.
תיאור המפגש יעביר את הדו שיח שהתנהל בין שתי הדמויות שלקחו בו
חלק ואולי בהמשך אף נחשוף את זהותן.
המפגש התקיים בבית קוטג' קטן בתוך שכונת פרברים שקטה. לא ברור
מי יזם אותו ומי דאג לכל פרטיו, רק ידוע שמפגש זה אכן התקיים
והנה הוא לפניכם.
שתי הדמויות נראו בהתחלה חלשות ומפוחדות, הפרסום שלהן לא היטיב
עמן, כי עד היום התייחסו אליהן כאגדות, המצאות, או פנטזיות
שנרקמו סביבן סיפורים רבים.
"לא ידעתי מה לעשות" אמרה האחת "כששמעתי כל הזמן את מה שהם,
כולם, אמרו עליו, אילו רק יכולתי לחסוך ממנו את הדברים ולעצור
אותם בדרך כלשהי כך שלא ישמע, אבל לא יכולתי, הלא בשביל זה אני
קיימת. והכל עבר אליו, כל מילה רעה, זדונית וחסרת אהדה עברה
אליו".
"אצלי הדברים היו שונים מעט" ענתה השנייה, "בזכותי הוא שמע
דברי אהדה ועידוד לפחות בהתחלה, דברי הערכה, אך כמוך, גם אני
רציתי לעצור את הדברים, כי תמיד ידעתי מה הוא חושב, ידעתי מה
נרקם במוח החולני שלו".
"אני מבינה אותך" אמרה הראשונה, "זאת הייתה גם הבעיה שלי,
ידעתי איך הדברים משפיעים עליו וידעתי מה הולך לו בראש ולא
יכולתי לומר דבר, לא יכולתי לצעוק בשבילו ולומר לכולם - חכו!
עצרו! תסתכלו שוב!".
השנייה הנהנה בהבנה והוסיפה כיצד היא חשה מתוסכלת וחסרת יכולת
לשנות את המצב. "זה נורא" הוסיפה, "לדעת ולשמוע את שני הצדדים
בלי יכולת לשנות או לעזור".
"והכי מוזר" אמרה הראשונה, "שכל אותו הזמן, גם את וגם אני,
היינו חלק מאדם מסוים ופתאום, אחרי שנים, כל אחת מאתנו הפכה
להיות דמות בפני עצמה, עם סיפורים משלה". "ומה שמצחיק, שבמשך
הזמן המציאו כל כך הרבה סיפורים עלינו שסילפו מזמן את האמת".
ואז הוסיפה בקול קשה: "זה כאב, זה כל כך כאב, ניסיתי לצעוק,
לעצור בעדו ולעשות משהו, אבל כלום, הוא לא יכול היה לשמוע יותר
את הביקורות, את הדעות ואפילו את ההתעלמות. ואז הוא החליט
להיפטר ממני ולקרוע אותי מעליו. הוא התכוון לעשות אותו הדבר עם
חברתי, אך מיד לאחר שתלש אותי מעליו הוא הפך להיות נושא חם
שכולם מדברים עליו - ופתאום הוא רצה לשמוע, וכך רק אני נשארתי
תלושה מחפשת את מקומי בעולם שלא היה מוכר לי לפני כן, כשכל
הזמן אני שומעת ניחושים וסיפורים על המאורעות שפקדו אותי".
"אני כל כך מרגישה שותפה לתחושותייך" התקרבה אליה השנייה
באהדה, "לצערי, בגלל הפשעים שלו נחשבתי, לפחות בהתחלה, לסמל של
משהו רע. לשמחתי עם הזמן הפכתי לסמל משמעותי וחיובי ואני כבר
לא חלק מאותו אדם רע ונפשע".
המפגש נמשך עוד שעות רבות והיו בו הרבה רגעים של צחוק, דמעות,
התרגשות ואושר. כל אחת מהן זכתה לחיים חדשים ונפרדים מאלה שהיו
לה קודם.
הראשונה - בזכות מפגש זה התגברה על הטראומה שליוותה אותה במשך
שנים, אחרי שואן גוך תלש אותה מעליו, כי לא יכול היה לשמוע את
הביקורות.
השנייה - הבינה בזכות המפגש שהיא לא צריכה לקחת על עצמה את
האשמה בגלל פשעיו של המן הרשע.
וכך, בזכות מפגש נדיר זה יכולות שתיהן, האוזניים, לשוב לחיים
שלווים ורגועים והיום כבר שתיהן יודעות לעשות את ההפרדה:
הראשונה-יש את ואן גוך ויש אותה, האוזן של ואן גוך, וטוב
שהשיגעון לא דבק בה.
השנייה-יש את המן הרשע ויש אותה, אוזן המן, וטוב שהרע לא צמח
בה.