[כתוב בלשון זכר מכיוון שנכתב לחבר שלי שיוכל לשיר אותו...]
היו ימים, היה לי טוב-אני זוכר
כל רגש שהיה-הוא לא עובר
מביט במראה לא מזיז את המבט
אני זוכר עוד שהיינו פה- אני ואת.
אני לא יכול, הזיכרון
מותיר בי רגש- דכאון
לא יוצא מזה-נשאר לבד
מרגיש הרוס, בודד לעד
שותק, מחוויר, פתאם בוכה
נשאר שקט, ת'סף דוחה
ואני לא יכול, לא יכול יותר
העצב בלב ואני אותו שומר
המצב קשה, רוצה לברוח
אבל אין לי ת'כוח, אין לי ת'כוח.
מביט בתמונה ישנה-אנחנו מחייכים
האם את מאמינה שגם גברים בוכים?
אני מתגעגע, את בשבילי הכל
רוצה לחזור לעבר, לחזור לאתמול.
ואני לא יכול, לא יכול יותר
העצב בלב ואני אותו שומר
המצב קשה, רוצה לברוח
אבל אין לי ת'כוח, אין לי ת'כוח.
ואני לא יכול, לא יכול להמשיך
הזמן עובר והיום מחשיך
ואת רחוקה ולי כבר אין דבר
מה עוד נשאר? מה נשאר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.