כמה טוב ונפלא - כשרע ומר,
הוא אמר ושתיקתו מהדהדת
עיוור, אך לנגד עיניו,
רואה כיצד חלפו ימיו
תענוג של סבל עילאי.
אויר נקי מרוב הרעל,
מחריף את כאבי הגוף הבריא,
של איש הבא והולך,
והוא נהנה לבוא ומצטער שבא.
לחזור על טעויות, לשכוח לקחים,
להתבודד עם כולם ביחד,
לזכות בעוד הפסד
להיות גיבור מרוב הפחד
הוא נזכר בעתיד,
עתיד שרגע לפני הרגע
היה עבר
מבעבע בתוך כוס שבורה,
על שולחן עמוס - בשום דבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.