ישבנו שנינו על שפת הברכה , זה היה יום חם בטירוף וחשבתי שכל
שנייה אני אמס ולא תישאר אני יותר עד ששוב זרקת אותי למים , מה
יש לך ?! הצחוק שלך תמיד הרגיז אותי ... או הלהיב אותי תמיד
הייתי תלויה ברגשות שלך כמו בובה על חוט .
"בואי נלך לים שם לפחות אני יוכל לרדוף אחרייך" שוב הוא
והשטויות שלו , כבר הלכנו לים כמה פעמים אולי הוא לא קיבל
מספיק , ים . "טוב" אז שוב נלך לים נשב ונשחק בחול עד שתרד
החמה ודמעה תבצבץ מזווית עיינו סימן שעוזבים , הוא תמיד כזה
רגשן לפעמים אפילו קיטשי לא שאני מתלוננת רק בוהה בו כאילו היה
פסל במוזיאון, "זהירות שביר" . נשמה אבודה . אני אוהב אותך הוא
אמר לי , לא עניתי אולי מפחד אולי כי לא אהבתי אותו ואם אני לא
אוהבת אותו מה אני עושה כאן ? לא,אני אוהבת אותו זה ברור נכון
, אנחנו חברים וחברים תמיד אוהבים . נראה לי שאהבתי אותו רק לא
רציתי לגעת בו , בלי סיבה נו טוב עם סיבה , הוא לא עניין אותי
. לא שלא חשבתי עליו לפעמים בלילות , פשוט שהוא לא היה היחיד
שעליו חלמתי , הוא היה המשנה לסיפורי פנטזיה מהאגדות . הוא
עצמו לא הבין הוא חי בעולם משלו עולם הזוי , הכל היה הפוך ,
שמש הייתה ירח וחושך היה אור , לפעמים גם אני רציתי לחיות
בעולם שכזה אבל לא יכולתי כי המציאות דפקה על הדלת כל פעם
שנרדמתי .
פתחתי את העיניים , הוא נעלם .
זה כבר לא אותו חלום שבו היינו ביחד לנצח ונצח , אתה היית כלוא
בתוך מגדל גבוה ואני הייתי למטה מחכה , ואתה לא הגעת אתה ממש
הנסיך המאכזב . ומשום מקום הגיחה .. נסיכה .
התעוררתי מזיעה בנשימות מהירות ושקטות וצבטתי את עצמי לבדוק
שהכל בסדר ואני פה , רק חלום חשבתי רק חלום .. או שאולי לא .
שוב יום חם בחוץ , אני שונאת קיץ אולי לא דווקא בגלל שהוא חם
ודביק גם בגלל שהוא מסמל את האהבה הזאת מוזרה וכל נשימה של
אוויר חם מזרימה אליי עוד מההרגשה הזו . יצאתי החוצה לראות את
השמיים הכחולים אולי משהו ישתנה בהם , אולי פתאום הם יהיו
ורודים, אוף! כלום לא משתנה העולם לא זז (לפחות לא בשבילי...)
ואני עומדת על המדרגות ומצפה לאיזו מכת ברק משום מקום . הנה
אתה .
"לא חלמתי עלייך היום אתה מאמין ?" כל יום הוא רוצה לדעת אם
חלמתי עליו אולי זה נותן לו הרגשה טובה או אלוהים יודע מה, אני
רק מדווחת , אני לא בטוחה שהוא רצה לשמוע את זה אבל לפי הפנים
החולמניות כרגיל ניחשתי שזה לא יפריע לו . "אני חלמתי עלייך
כמו כל יום ולילה וצוהריים מאז הרגע שפגשתי אותך" משחק רגשי
האשמה שלו , הוא נראה כל כך תמים אז למה הוא גורם לי רגשות
אשמה על כל דבר ?!
"בואי נלך לים ... " , שוב לים ?! הוא לא נורמלי אני מבלה את
רוב זמני בים בגללו , "לא , היום לא הולכים לים" , הוא נעלב
כמובן כמו כל הפעמים בהם לא אמרתי מה שהוא רצה לשמוע , ומה
שהוא רצה שיהיה הברור מאליו , ילדון שלי , רק ילדון . הוא
התיישב על הדשא והתחיל לבכות , והלב שלי שוב נשבר , שוב , כי
הוא תמיד היה נשבר כשהוא בכה והוא בכה הרבה . התיישבתי לידו על
הדשא העוקצני וחיבקתי אותו חזק , עד שהוא הפסיק לבכות והרים
אליי את עיניי הים שלו , איזה עיניים ... לחות מדמעות ,
ניגבתי לו אותם בשרוול הפיגמה שלי ונתתי לו נשיקה במצח , שנינו
נשכבנו לאחור ...
והתחלתי לספר לו על החלום שלי .
אני לא יודעת למה הוא קם וצעק עליי דברים לא ברורים , ואז הוא
רץ לאורך שביל העפר והלך הביתה , אבל זה גרם לי לחשוב שהחלום
שלי היה מנוגד לכל הציפיות שהיו לו עד עכשיו . ואני בעצמי לא
הבנתי מה החלום שלי סימל , עד שעות הלילה המאוחרות .. ניגשתי
למחשב שבחדר , הוא פועל 24 שעות ביממה אצלי , עוזר לי להיות
קשורה לעולם באיזושהי דרך , נכנסתי לתוכנת הצ'ט האהובה עליי ,
מי יודע מה אני אמצא שם היום , עוד סוטה , עוד נער מתבגר שרוצה
לדעת אם אני עושה ביד כשאני מדברת אתו , אבל היה איזה שם שבלט
לי בעיניים , שלך לנצח , שמות אומרים הרבה על אחרים כלומר , לא
שמות כמו דני 14 או סיגלית החמה , אלא שמות מורכבים כמו גשם
אחרון או שלך לנצח ...
"היי שלך לנצח" .
זו הייתה השיחה האחרונה להיום , אולי כי מאסתי בשיחות חולין ,
אולי כי מאסתי בחיים בכלל , מאז שהוא קם והלך בכלל כל היום הזה
הפך למאוס בכלליות . מישהו ענה לי , התחילה שיחה די מעניינת ,
שהמשיכה עד שהשמש כבר נצנצה לי בעיניים מסמלת לי שהבוקר כבר פה
. נזכרתי ללכת לישון , גם ככה לבית ספר לא הלכתי שבוע וחצי
והמורים בקריזה עליי , אני והמוסד מעולם לא הסתדרנו . ברגע
שעצמתי את עיניי נרדמתי . שוב חלמתי עליה .