קר לי
יש לי צמרמורות
הדמעות נוזלות לאוזניים
אני בודדה, יש לי בחילה
אני עייפה ולא מחוסר שינה
הלב שלי כואב, אף פעם לא חשבתי שזה אפשרי, שהלב עצמו באמת
יכאב. תמיד חשבתי שזאת מטאפורה.
הוא יודע שאני מרגישה ככה, אין סיכוי שהוא כזה אטום.
אני מדמיינת אותו מחבק אותי, זה כל כך ממשי, אני פשוט מרגישה
אותו, איך הוא לא מרגיש אותי?

אני מפחדת, הוא לא לבד.
אני מיואשת, הוא לא איתי.
אני בודדה, הוא איתה.

רחמים עצמיים... איכס, אני שונאת שזה קורה לי.

תחייכי קצת... אף אחד לא ישים לב להבדל.