כל שישי בערב אני וכמה חברים יורדים לכינרת חוף  מסיבה פצצה!
וכל שישי אני רואה את אותה הנערה, נערה יפה מדהימה עם שער ארוך
צבוע בשחור מוות.. איפור שחור
ופנים עגלגלות וקטנות,תמיד לבושה בשחור ותמיד יושבת על הדשא עם
אותה חבורה של אנשים כל שישי בלבנון. היא אף פעם לא רקדה אפילו
לא ריקוד קטן לא צעד...
תמיד רציתי לדבר איתה פשוט לא יצא לי לגשת ולדבר איתה, תמיד
חשבתי עליה כעל אישיות מעניינת מאוד: כמו אחת שאולי ברחה
מהבית, שעברה מקרה כלשהוא ששינה לה את החיים משהו כזה, רצו לי
כל מיני תרחישים בראש בקשר לחיים שלה, עד עכשיו לא גיליתי מה
היה הסיפור שלה...
הסרט שכל הזמן חשבתי עליו זה זה: אבא שלה ברח עם המזכירה
מהמשרד ואז אימא והילדה החליטו לחזור לארץ לאימא של האימא שלה
ומאז הם בלי כסף והילדה צריכה לעבוד כל הזמן ורק מדי פעם כמו
בימי שישי יוצא לה לצאת עם חברים,ויש לה חברים משהו משהו אבל
בפנים הכל לא בסדר כי אבא עזב ו...אוי עזבו יש עוד הרבה.

היה שישי אחד שירדתי עם ידידה שלי טל לחוף, וטל הכירה את הילדה
הזאת, בקשתי ממנה להכיר לי אותה, קראו לה אורטל והיא דווקא
הייתה ילדה משהו באותו ערב, רוב הזמן הייתי איתה,לא רקדתי הרבה
אבל היה לי נורא  כיף,היו לנו שיחות עמוקות כאלו שעושים רק עם
חברים טובים טובים...
איכשהוא לא הגענו לחיים שלה, אולי אחרי הכל אין לה כזה עניין
חיים עצוב...
באותו הערב היא נראתה פשוט זוהרת, לא יודע מה קרה לה... רציתי
לשאול אותה למה תמיד היא נראית עצובה מאוד... אבל לא היה לי
נעים לא רציתי לפתוח  תיבה שעדיף שלא תפתח...
היא ספרה לי ששבוע הבא מישהו שהיא מכירה מביא לה כדור שמעיף
לעננים, שאלה אם אני רוצה היא אמרה שחוצים את הכדור לחצי ושני
אנשים לוקחים אותו, אמרתי לה שאין לי עניין בדברים כאלו, שאני
לא רוצה להסתבך, אמרתי לה שזה יכול לגרום לצרות אבל היא אמרה
לי שטויות אני תמיד עושה את זה...
אותו השבוע שאחרי עבר עלי לא כל כך טוב, כל הזמן חשבתי מה יקרה
לה, היתה לי הרגשה פשוט רעה, אף פעם לא הכרתי מישהי שהשתמשה
בסמים, החלטתי להתקשר לטל אבל היא אמרה שלא אכפת ושתעשה מה
שהיא רוצה ושהיא ממילא לא אוהבת אותה...
יום שישי הגעתי לחוף קצת במאוחר אבל אורטל לא הייתה שם, שאלתי
את חברים שלה והם אמרו לי שהיא הלכה קודם...
יומיים אחרי זה קראתי בעתון על נערה שטבעה בכנרת יום שישי
מכדור אקסטזי מורעל.