|
געגוע
(מוקדש לאייל, אלון וטל)
כל יום מחדש
אני קם בבוקר
ומודה למי שצריך
שותה נס מתוק
ומדליק סיגריה
פותח טלוויזיה
ולא מוצא מה לראות
שומע ניל יאנג
ומתגעגע
אחר כך אני יוצא מהבית
ונוסע ברכבת התחתית
יוצא ב-63 ולקסינגטון
והולך לכיוון הסנטרל פארק
מחפש את המקום הקבוע שלי
ופורש את השמיכה על הדשא
מתיישב
מוריד את הנעליים
מחייך
ומתגעגע
אני קורא ספרים
אני מסתובב בעיר
פוגש אנשים חדשים
הולך לסרטים
יושב בבתי קפה
חושב שהחיים יפים
ושצריך להיות שמחים
אבל תמיד מתגעגע
בסנטרל פארק
בסנטרל פארק
על הדשא
ליד האגם
אין כניסה למחשבות רעות
האנשים משתזפים
חלקם ישנים
חלק אוכלים ענבים
מסביב הכל ירוק
בחורות יפות יושבות לבדם
פה ציפורים אינן מפחדות מבני האדם
אנשים קוראים וכותבים
חלקם מביטים בעצים
כמעט כולם מחייכים
בסנטרל פארק
על הדשא
ליד האגם
אני, שוב, ילד תם |
|
|
לא סביר שיוצאי
צפון אפריקה
שעירים מיוצאי
מזרח אירופה.
אחרי הכל, לא
צריך פרווה
במדבר.
זוזו לסטרי,
פסוודו
אנתרופולוג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.