אם אלוהים/טבע/יקום יצר את הפרה לא למאכל, למה היא כל כך
טעימה?
אם לא רצו שנציק לפרה, למה היא מספקת לנו בתמורה חלב?
אם לא היינו אמורים לחלוב אותה, למה פיצה זה מאכל כזה אלוהי?

האם שרשרת המזון לא מצדיקה בעצם את תרבות הפיצה?

האם החיים של בעלי חיים עד כדי כך מלאי סיפוק והתפתחות שאסור
לנו להפריע?
האם יש להם שאיפות גדולות ויוצאות דופן?
האם הפרות לא היו מורדות איכשהו מתישהו במשך כל הזמן הזה?
או שמא הן מאמינות שיום יבוא ואלוהי הפרה יביא להם גאולה?

אני חושב שהן מאמינות בתפקיד שהטבע הביא להם
אני חושב שכל בעלי החיים יודעים את מיקומם
אם אתה עוף
ובנאדם (סליחה, "צמחוני") בא אליך ומתעלם מהקיום שלך, אתה לא
תתבכין לעצמך:
"מה קרה?! לא מספיק טוב בשבילך?! פתאום עוף לא טעים? כבר לא
רוצה אותי?"
אם רק היית יכול היית מתאבד מחוסר השימוש שלך ומהשעמום הנצחי
(מה לעשות, הכניסה לבעלי חיים אסורה לבתי קולנוע)
אתה כל כך לא מפותח שאתה אפילו לא יכול לעשות ביד
(למרות שבקטע הזה החיות קצת יותר מתורבתות מאיתנו, הן מבינות
שסקס זה דבר לא מזיק. אלא אם יש איזה מרפאה להפלות באיזה יער
שלא שמעתי עליה) וזה עוד כשכל היצורים האחרים מהזן שלך
ערומים!
[למה אני תמיד מגיע לסקס?! נמאס לי ממני כבר!]

אבל עדיין לדעתי רוב החיות רוצות לאכול ולהאכל
ככה אתה בא על ידי סיפוק והטבע משלים את האיזון שלו
עדיף על איזון של זריקות ויטמין B12

<אזהרה, כל מה שנרשם פה הוא סאטירה עצמית ואין לייחס לו חשיבות
נונ-הומוריסטית><בעצם את זה כבר הייתם אמורים להבין מהטיזר>