פנים/ לילה, בבית של לימור
בית גדול, תאורה אפלולית, לפנות בוקר, לימור [בשנות העשרה,
מראה רגיל, דעתנית ועומדת על שלה] אוספת בגדים, מספר חפצים
ואוכל לתוך תיק, מוציאה כסף ממחבוא ולוקחת אותו, יורדת
במדרגות, מניחה מכתב על השולחן והולכת לכיוון הדלת, לוקחת מעיל
מהמתלה שליד הדלת ומבטה נתקל בז'קט של אביה. מבטה הופך מדוכא.
קאט ל:
פנים/ ערב, במטבח
לימור ואמה, רונית [בשנות ה-40 לחייה, בעלת מראה רגיל, אשה
משכילה ודעתנית] מדברות ליד השולחן. אביה של לימור, יוסי
[בשנות ה-40, נראה איש משכיל, עצבני] נכנס הביתה בעודו מנהל
ויכוח בטלפון. הוא מסיים את השיחה, מתיישב ליד השולחן, פותח
עיתון ומתחיל לקרוא בו.
יוסי[לרונית]
מה אם האוכל ? הוא עוד לא מוכן? [באדישות, בזמן קריאה בעיתון]
רונית
מה קרה, שלום כבר לא אומרים בימינו??? [בקול רגיל, לא
בעצבנות]
יוסי
אני עובד קשה כל היום וחוזר הביתה מת מרעב ואין כלום לאכול
בבית הזה? [מתחיל להתעצבן]
רונית
יש אוכל במקרר שנשאר מיום שבת אתה יכול ללכת עד לשם להוציא
אותו ולחמם [אדישה]
יוסי ניגש למקרר ומוציא כלי עם אוכל
רונית
וחוץ מזה גם אני עובדת קשה , לא רק אתה, אתה יודע??? אתה לא
היחיד שחוזר הביתה עייף אחרי יום עבודה קשה
יוסי
ומה זה כל השקיות בגדים האלה?
מצביע על שקיות בגדים שמונחות ליד הדלת
אני עובד כמו חמור וכמה שאני מרוויח כפול מזה את מוציאה
רונית
זה שאתה אף פעם לא קונה כלום לילדים זה לא אומר שאני מבזבזת את
כל הכסף, הילדים צריכים ללבוש משהו לא?
יוסי זורק את הכלי בעצבנות
יוסי
זה טוב ויפה צרכים אבל גם בלי הבגדים האלה יש להם המון בגדים
ואת מבזבזת יותר מדי ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה
בגללך אני צריך לעבוד כפול !
נמאס לי כבר לממן את כל השגעונות שלך ושל הילדים!!!
לימור
אבא היה נחמד עד שהגעת. זה כל הזמן אותו הדבר, מישהו מרגיז
אותך בעבודה ואת הכל אתה מוציא עלינו!
יוסי
לימור אל תתערבי אף אחד לא דבר איתך!!!
לימור [לשני ההורים]
אני כן אתערב כי זה גם עינייני ואני חייה כאן וסובלת כאן ואני
לא יכולה יותר !!! נמאס לי מהריבים שלכם, נמאס לי מהצעקות
ונמאס לי מזה שרע לי בבית , חבל שאתם ההורים שלי ולא היה לי
מזל להיוולד לזוג הורים מוצלח יותר. אני בבית הזה לא יכולה
לחיות יותר!!!
יוסי מתעצבן ונותן לה סטירה. לימור שמה יד על הלחי, מסתכלת
עליו בהלם ובורחת למעלה בריצה תוך כדי בכי [כשהמצלמה עוקבת
אחריה עד שהיא נעלמת למעלה].
קאט ל:
פנים/ לילה ,הבית של לימור
לימור בוכה, מתעשתת,לוקחת את התיק ואת המעיל, פותחת את הדלת
ויוצאת החוצה, הדלת נסגרת.
פאייד ל:
מסך שחור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.