הלילה הזה אינו שונה מכל לילה אחר שבו הייתי סופרת את
רשימת המוזמנים לנשף המסכות, ומדגישה בקווים כלליים את השם
החסר בין השורות.
הייתי רצה במעגלים סביב זנב דמיוני, של חתול,
שרק החיוך שלו נשאר, תלוי על העץ, כמזכרת עוון.
הייתי פותחת חלונות פתוחים וסוגרת דלתות סגורות,
כדי שהחום אף הוא לא יברח.
ולבסוף נשארתי במקומך האחד, כי המסכה שלי הייתה
האמיתית מכולן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.