הפעם, ה"פרק" קצר מהקודם. הפרק הבא - קצת יותר ארוך:)

שבוע עבר מאז אותו הלילה. שבו שמתי לב למשהו שונה אצל סטנלי.
לא הייתי אצלו מאז. כמו שאמרתי הוא התנהג שונה, והמנהג שלו
לארח, הופסק משום מה. עוד מעט חוזרים לבית הספר. אני למען האמת
לא יודע איך ארצות הברית הולכת לתפקד בזמן הקרוב, ומה הולך
לקרות. אם מלחמה, לא מלחמה. אני לא רוצה להיכנס למלחמה, אבל
אני לא חושב שיש לי הרבה ברירה... דבר כזה אי אפשר להעביר על
סדר היום. בקיצור, עבר שבוע כמו שאמרתי, וכרגיל, באותו לילה
כמו כל לילה, נפגשנו כל החברים בסנטרל פארק. היה שם מפחיד
בלילות האחרונים. לאחרונה הגיעו לשם חבורות של אנשים מפוקפקים.
הגעתי לשם בסביבות השעה 7 בערב, ופגשתי את כולם. את ג'יסון, את
קלייר דיינה איימי, את סטיב, את יוהן. בקיצור, את כל החברה.
אמרתי שלום לכולם, והתיישבתי ליד איימי. רק מישהו אחד היה חסר,
ואני מניח שכבר שמתם לב לבד. כן, זה היה סטנלי, שזה כבר הלילה
השלישי ברציפות שהוא אינו מגיע לפארק. משהו מוזר עובר עליו,
ואני חושב שכבר כולם שמים לב לזה, אבל לאף אחד לא נעים להגיד
לו על זה משהו. ממש נהניתי באותו לילה בפארק, אולי בגלל שאני
ואיימי "הלכנו הצידה", אם אתם מבינים למה אני מתכון... אה, אם
שכחתי להגיד, אני ואיימי, חברים כבר שבועיים, הכל נחמד ויפה,
אבל חסר משהו. אולי זה בגלל שעבר כבר זמן, ולא קורה כלום? אני
לא מרגיש אליה כלום? אני לא ממש יודע. אבל משהו פה, בהחלט חסר.
ובכלל, עם כל מה שקורה עכשיו מסביב, קצת קשה לתפקד, בכל דבר...