ברגעים השקטים שרק נשימותיי נשמעות בחלל החדר והמחשבות מטיילות
להם לכל עבר

דמותך מצטיירת לנגד עיניי - עיניים שובבות וחיוך חם

קמטים קטנים בזוויות העיניים ובשלהי הפנים שהזמן לא פסח עם
חלוף השנים

מדליקה את הרדיו בקול חרישי נשענת על הכיסא והמבט אל התקרה
המוסיקה השקטה שמתנגנת והמילים שמדברות על אהבה כאילו מדברות
מגרוני כאילו נכתבו בשבילך.

והשקט הזה מחבק אותי כל פעם מחדש השקט שלך השקט שלי ורק
המחשבות מלחששות עכשיו, ומעוררות את דמיוני - לחוש אותך.

המוסיקה מתחלפת והמנגינה עכשיו שונה המקצבים קצביים יותר ופחות
מזכירים לי אותך - וברגעים אלה ממש אני צוחקת על הפרדוקס של
אותה אהבה.

מתחילה לזוז על הכיסא באי נוחות כי המחשבה עלייך לארוך זמן
משרות עליי אי נעימות. מכבה את הרדיו כאילו שהוא אשם. רוצה
לחזור לשקט לשבת בדממה - כאילו שמשם אשאב את התשובות לשאלות
וסוף סוף אקבל הכול בהבנה.

עוצרת לרגע את ערעורי (כאילו רוח רע סטרה בפניי) "לקבל בהבנה"
זה אומר לפסיק לאהוב אותך !?  גופי מתמתח וכאב חד עובר בי על
עצם המחשבה לא  אני לא מוכנה !!

מתרוממת לאיטי ופוסעת לחלון מביטה אל הרחוב הסואן  ויודעת
שבעוד מספר שעות כשהשמש תנשק  לים וממלכת הלילה תדליק את הירח
ואת אורות הכוכבים - הרחוב יידום ואיתו גם דברים אחרים.

ובאותו הזמן ממש יתחילו להם חיים אחרים - חיי הלילה....

סוגרת את התריס ומעיפה מבט אחרון - לוקחת את התיק והמפתחות
למכונית ויוצאת לטיול ללא יעד נוסעת לאורך קו החוף משקיפה אל
הים פותחת את החלון והרוח מלטפת את פני ומשחקת בשערי המתבדר לו
ברוח - ובכל השקט הזה המחשבות עלייך לא נותנות לי מנוח.

השמש עכשיו כבר שוקעת בים נושקת לו רגע לפני שהעולם נרדם הרומן
הזה ביניהם קיים מבריאת העולם והים עוטה צבעים מרהיבים כאילו
מתקשט לו בבגדי אוהבים וכולו צוהל למגע השמש ומתרגש מחדש כאלו
שלא חווה זאת אמש.

יוצאת מהמכנית ומתקרבת לקו המים מביטה לאופק הנוגע בשמים
ושומעת את מנגינת הים ואת לחשוש הגלים המספרים את סיפורי
האוהבים מדברים על אהבות גדולות - על אכזבות - על התחלות -ועל
פרדות ואני בדחף לא ידוע מספרת לים על אהבתי אלייך ועל
הגעגוע.

ובטח עכשיו לאוסף הסיפורים שלו יהיה ספור נוסף שיסופר לכל מי
שאהבתו סוערת כמו הים לכל מי שרוצה ולא יכול לחוות את הרגע
שהגלים נוגעים  בחוף - ידי בידך גופי לגופך כמו האופק לשמים
כמו נשיקת השמש למים וגם אם זה לרגע קצר וגם אם הרגע הזה לא
יחזור לעולם אנצור זאת בלב אהבתי ואדע שהים שמע את תפלתי.

מוקדש לכל מי שאהבתו נצורה