בטור הרביעי קיצוני יותר לקיר בשולחן האחרון שבו, ממש בסוף
הכיתה.
היא ישבה ילדה מוזרה עם תספורת מוזרה,היא אף פעם לא דיברה
ואנחנו אף-פעם גם לא ניסינו ליצור קשר איתה, מבחינתנו היא
הייתה סתם כתם בנוף הכיתה.

ספר תמיד בידה, ספר שנראה כי סופו היה להיות עמוק ופילוסופי
ובעל  לקח חשוב לחיים.
תמיד לבושה בשחורים ואיפור כבד משוך על עניה הירוקות, תמיד
מתחבאת מתחת לשיערה השחור כאילו מסתתרת מאור השמש המנסה לחדור
ולהאיר את פניה.

באותו היום לפני שבועיים היא ישבה לבד בצל ממול לגדר מאחורי
הבניין וספר של קפקא ביד ימין וסיגריה ביד שמאל , ישבנו לנו כל
הכיתה בשיעור חופשי צוחקים, נהנים מהשמש השורפת.
"תראו אותה איזה מוזרה, משחקת אותה, אלק עמוקה", נשמע קול
מאיתנו, וככה במשך כרבע שעה נמשכו בדיחות והלצות על חשבונה,
אבל לה לא היה איכפת היא ישבה שם כאילו אנחנו לא קיימים, עוסקת
בשלה מסיימת את הספר וכמעט מעשנת את הפילטר.
התבוננתי עליה ביתר ריכוז וניסיתי לחשוב על מה היא חושבת? ואיך
היא כשהיא מחוץ לבית-ספר?

אחרי השיעור החופשי התישבתי שולחן לפניה  ובזמן שהיא המשיכה
להתעמק בקפקא,
שאלתי "מעניין?"  
התנועה איטית אך חדה היא הרימה את עיניה מהספר והסתכלה עלי
כאילו נפלתי מהשמים,
"מה?" היא שאלה בהלם מוחלט,
"שאלתי, אם מעניין לך?" חזרתי על השאלה,
"אה,כן מאוד" היא ענתה וחזרה לספרה,
"על מה זה?" ניסיתי לפתח שיחה,
"מה זה משנה, זה לא שמרוב שיהיה לך מעניין תלך לקרוא את הספר."
היא ענתה מבלי להוריד עניה מהספר.
את האמת היתי ממשיך להציק לה בקשר לספר אבל הרגשתי שמיציתי את
הנושא אז הסתובבתי חזרה עם הפנים ללוח ובמשך כל אותה שעה ניסית
למצוא נושא אחר שאוכל לדבר איתה עליה, אבל כנראה שלא היה כזה.

ביום למחרת היה לנו שיעור חינוך, ואיכשהו התחלנו להתווכח על
אנשים שלא מאמינים באלוהים, ומישהו צעק "זה לגיטימי לא להאמין
במה שלא בטוח קיים ..." והויכוח נהיה סוער מרגע לרגע ואז...
נשמע קולה "אתם צועקים סתם סיסמאות באוויר, אלוהים קיים,
אלוהים לא קיים, אז אם הוא קיים איפה הוא עכשיו? בטח מהאוטופיה
המושלמת בעולם הזה הוא החליט בטח ללכת ולקנות לעצמו כפרס ב.מ.ו
כחולה". כולם היו המומים ,לא מספיק שהיא דיברה היא גם הביעה
דעה... כולם הסתערו עליה והתחילו לצעוק שמה היא מבינה ובכלל
למה היא דיברה, אף פעם היא לא דיברה ואף לא התייחסו עליה.
אז היא קמה אחרי רבע שעה שמסע הצלב הפך אישי לגביה ועזבה את
הכיתה הסתכלתי עליה עוברת בין המעברים של הכיתה כשכולם מסתכלים
עליה בבוז.

יותר לא ראיתי אותה,מסתבר שנמאסנו עליה והיא עברה בית ספר
ויותר מזה היא אמרה את מה שאמרה כי שנה לפני זה אח שלה נפל
בשטחים...