לאלוהים או למי שלא תהיה...
אוקיי אז אממ בוא נתחיל מזה שאני הפסקתי להאמין בך מגיל נורא
נורא צעיר משהו בסביבות 7 או 8 .
כאילו אחרי מה שקרה לי, אני לא חושבת שמישהו היה ממשיך להאמין
באלוהים..
תראה לא כל יום נאנסת ילדה בת 6 בלי שום סיבה מיוחדת ועוד על
ידי סבא שלה, אני אממ באותו יום שזה קרה אני חשבתי אולי הוא
יעזור לי , אולי הוא יגרום לו להפסיק, ושהוא המשיך והמשיך
חשבתי בתור ילדה קטנה :" אולי הוא פשוט לא שם לב, היו לו דברים
יותר חשובים לעשות.."
ואז כמובן הגיע הגיל שבו התבגרתי מעט למרות שזה אמור להיות עוד
גיל של לשחק עם בובות וכאלה...
בגיל שמונה הבנתי שאתה כבר לא קיים, או שאולי אתה קיים אבל לא
מבחינתי .
הבנתי שאין מי שיעזור לי , אף אחד בחיים לא יבין אותי, לא
יעזור, ולא
יתחשב בי.
ומאז הכל התחיל להתדרדר מה שהיה לחוסר אמונה קטנה התחיל להיגרר
לחוסר אמונה גדול ..מאוד.
ועכשיו מה שנשארה לי זה להגיד לך "תודה"  על זה שלקחת ממני את
הילדות בגיל כל כך צעיר , על זה שגרמת לי לסבול כל כך מבלי
להבין
למה זה מגיע לי, על הכל !
ועכשיו כיום בגיל 16 אני עדיין לא מאמינה בך...
עדיין לא חושבת שיש מישהו שם למעלה שמקשיב לכולם, כי אם כן למה
לא הקשבת לי שהייתי קטנה?
למה לא עזרת לי? עשית משהו רק שהוא יפסיק..
ובכלל למה אחרי כל הסבל שעברתי בחיים אני ממשיכה לסבול.
למה?
אז ממ אלוהים אם יש מישהו או משהו כזה אי שם למעלה פשוט תתן לי
סימן.. תיקח אותי הרחק מכאן, מהעולם הזה.
פשוט תהרוג אותי בכל דרך שאתה רוצה, כי אני עברתי מספיק
פשוט נמאס , נמאס לי לשבת ככה בחיבוק ידיים ולדעת שאתה לא שם
כדי לעזור לי.
כולם עוזבים אותי אתה התחלת את זה...ומישהו אחר יסיים...