כשהלכת,
הרוח הכתה בפניך,
שערך הועף ברוח הקלילה,
וידך אחזה בליבי,
קרוע, עקור ממקומו
ובלי להניד עפעף,
בלי להסתכל לאחור בפעם האחורנה.
הלכת,
וידך אחזה בליבי,
קרוע, עקור ממקומו
שמרת על חזות צוננת,
סנובית במקצת,
חזות שכל כך אהבתי,
אך באותו רגע שנאתי,
שנאה שטופת כעס.
כעס על מה שלקחת לי,
כעס על החלק שמת בי.
כשהלכת,
ידך אחזה בליבי,
קרוע ,עקור ממקומו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.