הערסל נותר מיותם מאדם
בין אלון לצילון, בין לימון ותאנה
והרוח הקל מנער ומשחק
בין חוריו השקופים
כשהיה הוא מוטל במחסן
בין מברשת לצבע, בין הקיר למדף
והאור שמעל מיצמץ בכעסו
ניסה לאסוף רסיסים
עייפות החומר שוב שוקעת במצולות
למראה עורלה עורמה אור תכלת ובתוליות
נשענות על אבן, בניהן משוחחות
הכל ישן, הכל מוכר הכל עשן
מישהו צעק מהפינה שהשואה
לא סיפור אמת, למעשה זו סתם שמועה
לא שמעתי בבירור את מה ששם היה
והתעצבתי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.