|
את לקט שירייך
כשיבולים שנשרו בשדך
אצרור באמתחות ליבי
כאילו לא היה זה עושף מכושך
שהיכני לא פעם.
את פאת חיוכייך
כתבואה יתומה שהותרת
אאלום לאלומות עלזתי
כאילו לא היה זה חוד קרדומך
שפגע בי כרעם.
את שכחת אהבתך
כלחמי אביונים שחילקת
אאסוף בנאדי זכרוני
כאילו לא היה זה הינף מגלך
שעורר בי הזעם.
הייתי עני בעירך. |
|
|
הפלסטיקאים
מעטים, הו, כל
כך מעטים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.