כל לילה אני הולך לישון עם החברה שלי, יחד במיטה שקנינו במבצע
-10 תשלומים, שאני עדיין משלם...בכל לילה שאנחנו הולכים לישון
יחד, אני מתלבש יפה. לא יודע למה אבל זה מנהג שסיגלתי לעצמי,
אני לא מדבר פה על חליפה של ארמני - 3 חלקים , פשוט חולצה
טריקו נעימה לעין ואיזה בוקסר(נעים ל...).
בכל לילה שאני והחברה שלי הולכים לישון ביחד היא באמצע הלילה
מצחקקת. כן, באמצע הלילה ככה פתאום מצחקקת לה צחוק דבילי קצת
וחמוד כזה.אלף פעם שאלתי אותה מה הצחוק הזה, אבל היא? היא לא
עונה לי , היא רק מחייכת בנימוס וישנה את שנת היופי שלה. ככה
הסיפור חוזר על עצמו בכל פעם שאני והחברה שלי הולכים לישון
ביחד.
לילה אחד חשבתי שאני יוצא מדעתי, החברה שלי צחקה לה את הצחקוק
הלילי שלה ,ואני החלטתי שאני עושה מעשה! התקרבתי לחברה שלי ככה
קרוב קרוב, וסיפרתי לה סיפור עצוב- משהו שלא סיפרתי בחיים לאף
אחד, אפילו לא לחבר הכי טוב שלי. סיפרתי לה בשקט בלחש, בחושך
במיטה שקנינו במבצע 10 תשלומים שאני עדיין משלם, בין הסדינים
שיא קנתה בכיתן עם תלושים שהיא קיבלה מהצבא(יש תמורה לקבע...).
שם סיפרתי לה את הסיפור הכי עצוב שהיה לי, והיא? היא נשארה עם
החיוך המתוק שלה- מחייכת ושותקת,מחייכת וישנה.
קמתי למטבח, הדלקתי את הפלורסנט הצעקני שלי ופתחתי את המקרר-
ישבו שם 2 גביעי קוטג' שמזמן עברו את שיאם, התעלמתי , שתיתי
קולה בזמן שהפלורסנט שלי פתח בשירה אדירה- דווקא שיר יפה משהו
ישן. אני הייתי עייף גמור, עייף ועצוב מהסיפור שסיפרתי לחברה
המצחקקת שלי.לקחתי שלוק מאיזה חלב שהיה שם וחזרתי למיטה שקנינו
במבצע 10 תשלומים שאני עדיין משלם.זחלתי אל מתחת לשמיכה וחברה
של כבר לא חייכה , היא סתם ישנה בנוחיות שמימית.אז ליטפתי את
הפנים שלה וחייכתי, מרחוק שמעתי את הפלורסנט הצעקני שלי מתחיל
שוב את השיר שהוא שר ממקודם, אז קמתי מהמיטה החמה והלכתי שוב
למטבח וגאלתי אותו מייסוריו.
בבוקר חברה שלי קמה מוקדם והלכה לעבודה ואני הייתי עצוב מדי
מכדי לעבוד אז התקשרתי ואמרתי שאני חולה. אם הייתי מתקשר ואומר
שאני עצוב ולא בא לעבוד , היו שולחים לי את כל אוסף הצעצועים
שיש לי על המחשב במשרד, במשלוח אקספרס בצרוף מכתב יפה שמאחל לי
הצלחה בחיפוש עבודה חדשה. ככה זה היום בנאדם לא יכול להיות
עצוב. בערב חברה שלי חזרה מהעבודה ומצאה אותי שרוע על השטיח,
בוהה בתקרה ואז היא סיפרה לי שבלילה היא חלמה על משהוא נורא -
על משהו נורא שקרה לי, משהו ממש נורא. אח"כ היא נכנסה להתקלח.
בארוחת הערב היא שמה לב פתאום שבכלל לא יצאתי מהבית היום ובכלל
שאני נראה חרא. היא שאלה אותי אם הכל בסדר, ואם אני מרגיש טוב,
ושהיא  נורא מצטערת שהיא לא שמה לב קודם, אני אמרתי לה שהכל
בסדר ושסתם לא התחשק לי לצאת מהבוקסר הנעים שלי ומהטריקו.בלילה
הלכנו לישון במיטה שלנו. אחרי שעה שניסיתי להירדם הגיע הרגע
שחיכיתי לו , הצחקוק הקטן הדבילי והחמוד של החברה שלי. התקרבתי
קרוב לאוזן של החברה שלי וסיפרתי לה את ההמשך של הסיפור העצוב
שסיפרתי לה בלילה הקודם . החיוך שעל פניה של חברה שלי נשאר קטן
וחמוד ואני הרגשתי איך אני אוהב אותה כל כך. כל כך אוהב אותה
את החברה שלי.איך שסיימתי לספר לה את המשך הסיפור, הרגשתי עצוב
כל כך שממש התחשק לי לבכות, אבל אני כבר לא בכיתי כמה שנים
טובות והחלטתי שעכשיו זה לא הזמן להתחיל שוב. אז הסתובבתי עוד
שעה וחצי עד שהצלחתי להירדם.

בחלום שחלמתי הייתה החברה שלי רק שבחלום היא לא הייתה חברה
שלי, היא הייתה המוכרת שמכרה לנו את המיטה שקנינו במבצע ,
והמוכרת התעקשה שאני חייב לשכב לצידה על המיטה להרגיש את
הקפיצים , ואני תוך כדי חלום מתאהב במוכרת ומשאיר בצד את החברה
שלי שבחלום היא בכלל מישהי אחרת שהייתה פעם בכיתה שלי בתיכון.
בכל מקרה אני לא זוכר איך החלום הזה נגמר אבל בבוקר שהתעוררתי
זכרתי חלום אחר לגמרי.אז בבוקר קמתי מהמיטה שלנו וראיתי חושך
בעניים! החברה שלי ארזה את כל חפציה וברחה!!! נעלמה!!! כל
הבגדים המגניבים שהיו לה בארון , כל השמלות , הכל  הכל!! הכל
נעלם יחד עם החברה שלי.במטבח היה פתק היא כתבה שלא נוח לה על
המיטה שלנו, שהפלורסנט שלנו מרעיש לה בנשמה ושהסיפור שלי שבר
אותה לגמרי.

פה בדיוק נכנס השעון המעורר שלי לתמונה שבישר לי על בואו של
יום חדש, חברה שלי התעוררה בחיוך מתוק, נתנה לי נשיקה חמימה על
הלחי והלכה להתלבש לעוד יום עבודה. אני התהפכתי במיטה שקנינו
בעשרה תשלומים שאני עדיין משלם, וחשבתי איך היום אני לא מתקשר
להודיע שאני לא מגיע לעבודה.