רבקה ירון / על צהרי ביתי |
אני ילדה כהת עיניים
וכהת עור. משהו
בין בת לליטאים כהים
ובין בת לאינדיאנים גאים.
אני קטנת קומה. אני
חלומותיי עברו את גובהי
מזמן, לפצותני
על ילדותי העשירה מדיי.
אני מזקינה בקצב שקוף
ומכסיף. משהו
בין רסיסי הלילה התמימים
ובין השמש המלבינה
על צהרי ביתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|