[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הצד השני
/
אסור...

לפעמים, כשהכל על הפנים ואתה חושב שלא יכול להיות יותר גרוע,
פתאום נופל עליך איזה משהו שמשנה את הכל, איזהשהו בונוס
שמחליטים לתת לך מלמעלה - כך לפחות אתה חושב, מעיין צ'ופר על
זה שסבלת כל כך הרבה במשך תקופה... אבל זה מה שזה נראה בהתחלה,
כי אתה לא ממש יודע מה יהיה עם הבונוס הזה...

הייתי חולה, לא ממש חולה שלא מסוגל לעשות כלום, אבל הייתי חולה
שכזה שצריך להיות בבית כל היום, כל השבוע הייתי בבית, לא
יצאתי, ולא כלום. חברים היו קופצים לביקור מדי פעם או
שמתקשרים, אבל לא ממש יותר מזה. אז הייתי יושב על האינטרנט,
רואה סרטים וכל הדברים הרגילים שעושים כשתקועים ככה לבד...
יום שישי הגיע, ואני חייב להיות עם אנשים, ולא סתם ביקור חטוף,
אני רוצה לשבת איתם, אולי אפילו על איזה סרט או משהו כזה,
התקשרתי כמעט לכל מי שאני מכיר(ושבא לי שהוא יבוא אלי), ואף
אחד לא רצה לבוא - ובצדק, במקום לצאת לבלות ולראות אנשים לבוא
אלי כדי לראות איתי סרט שאני גם ככה ירדם לפני שהוא יתחיל.
הטלפון האחרון שעשיתי היה לידידה הכי טובה שלי, כבר ממש המון
זמן שאנחנו כמו אחים! ודיברתי איתה וגם לה לא בדיוק הסתדר, זה
לא שהיא התכוונה לצאת, פשוט היו לה מלא דברים לסיים שקשורים
ללימודים שלה באוניברסיטה . אבל היא אמרה לי שלא נראה לה
שאחותה עושה משהוא היום, היא הביאה לי אותה לטלפון, דיברנו
וסגרנו שאני אוסף אותה ואנחנו יושבים אצלי על סרט.
אחותה... רק בשביל שיהיה לה שם בסיפור אני אקרא לה דינה.
אז דינה היא אחת הבחורות היותר מקסימות שפגשתי בחיים הקצרים
שלי, אמנם היא קטנה ממני בגיל אבל מבחינת ה"רמה" שלה נראה לי
שהיא אפילו קצת מעליי. אני לא ממש יכול לתאר את האופי שלה אבל
בגדול היא בחורה נהדרת, ואני גם לא ממש יכול לתאר את היופי
שלה, אבל בגדול היא פשוט פצצה!
אספתי את דינה מהבית, ובאנו אלי הביתה, וישבנו אצלי בחדר לראות
סרט, אני פשוט לא יכלתי לעצור את עצמי, והתחלתי בעדינות עם הכף
רגל שלי ללטף לה את הרגל, ולאט לאט התחלנו לגעת אחד בשני, עד
שהגענו למצב שבו אנו ממש מחובקים וצמודים צמודים אחד לשני, אבל
אני - חולה, ואני לא יכול לנשק אותה, אז אנחנו נשארים מחובקים,
והאווירה באוויר היא ששנינו רוצים אחד את השני.

היא אמרה לי לא! זה לא היה "לא" של אני לא רוצה אותך, זה היא
"לא" של אנחנו עושים דבר אסור - מישהו עלול להפגע, הרי לכל מה
שקורה פה אין עתיד. אבל אני אמרתי לה שיהיה בסדר, ושכל מה
שקורה פה זה רק בשביל הכיף, היא נרגעה, ואת האמת, שבאותו הרגע,
לא ממש היה איכפת לי מזה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים
"בשביל הכיף" ושלדבר הזה אין עתיד.
היה לי טוב איתה, שכבנו, מספר פעמים באותו הלילה. ...מוזר, פעם
ראשונה בחיים שלי באני עושה דברים כאלה בלי להתנשק... -בכל
זאת, הייתי חולה.
השעה היתה כבר מוקדם בבוקר, שנינו בקושי יכולנו לעמוד על
הרגלים, זה היה אחד הלילות הטובים של החיים שלי, היה איתה כל
כך טוב עד שאתה מגיע למצב שאתה חושב לעצמך שלא יכול להיות יותר
טוב מזה, או שאולי טוב שכזה לא באמת מגיע לך, אבל איכשהו נפלה
טעות במזלות, בקלפים, בכוכבים ובקוביות והגיע אלי טוב שכזה.
לפני שהיא ירדה מהאוטו היא אמרה לי שהיא מקווה שאני לא מפתח
ציפיות לאיזשהו משהו להמשך וכו'... ואני כמובן אמרתי לה שיהיה
בסדר...
הרי ככה אני מכיר את עצמי. אני למעשה מכיר את עצמי יותר בתור
ההוא שאומר שהכל היה בשביל הכיף, ושהיה חד-פעמי וכו'...

כואבת לי הבטן, לא כאב שקשור למערכות שם בפנים, אבל מעין תחושה
של "תקוע"אני כותב את השורות האלה שבוע אחרי מה שהיה, והסיפור
תופס כיוון ממש שונה, כנראה שהפעם לא ממש יהיה בסדר, כנראה שעל
הטוב שהגיע אלי ככה בטעות בגלל איזה מלאך מבולבל אני צריך
לשלם. אני לא יודע אם יותר כואבת לי הבטן או שאני מתוסכל...
עבר שבוע והיא כל היום לא יוצאת לי מהראש...
למה היא לא רוצה לראות אם אפשר לפתח איזשהו קשר... - הרי אני
מכיר אותה כבר המון זמן, אנחנו ממש מסתדרים, וזה נראה לי ממש
בסדר אם נהיה בקשר רציני. דיברתי איתה לא מזמן והיא הסבירה לי
שיש מישהו וכל הדברים האלה, וזה לא ממש מעניין אותי, אבל מצד
שני, זה הדבר היחיד שאמור לעניין אותי, כי הלאה איתה אין מצב
להמשיך. ואז אני מתחיל להכנס לסרטים, יש לה קשר אבל הוא יכול
להסתיים ו...
...ואני צריך להפסיק, אני צריך שהיא תצא לי מהראש, וזה כמעט
ולא אפשרי...
ואני שוכב לי על הגב, מביט על התקרה, והזמן לא זז, ואני לא
יכול לישון, ואני רק רואה אותה אצלי בדמיון, והיא צוחקת, וטוב
לה ויש לה אחלה חיים, ואני שוכב, על הגב, והזמן לא זז, וכואבת
לי הבטן, ואני מתוסכל...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ראיתי תוכנית על
שואה
והרבה מהניצולים
מעשנים

הם לא יודעים
שאפשר למות מזה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/7/02 1:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הצד השני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה