באותו יום רגליו היו נטועות באדמה! הוא לא ידע כיצד חייו
עומדים להשתנות ללא היכר מן היום הזה והלאה. הוא לא הבין את
משמעות צעדו. גם כאשר הגיע האמבולנס, אשר פרק צוות מיומן,
שאמנם עבד במקצועיות, אולם לא הצליח להסתיר את הזעזוע (לאחר
מעשה, כשראיינו את ראש הצוות, הוא אמר כי בכל שנות שירותו
הארוכות, עוד לא ראה מחזה נורא שכזה), גם את הסקרנים שהחלו
להתגודד ולהתרבות אל מול פתח ביתו, לא הבין, שהרי הוא לבד
בבית, ומעולם לא יצר סביבו התעניינות כה רבה. הוא לא יבין את
הסערה שתתחולל סביבו, ואת השלכותיה. עם זאת בדרכו, על האלונקה
לאמבולנס, הרהר ותמה, האם ייתכן שכלכל את מעשיו שלא בתבונה,
הייתכן שפירש דבר מה לא נכון? שמא נהג שלא כשורה עם כלביו,
חתוליו או שכניו?
ההתעניינות בו לא פסקה גם כשהגיע אל בין כותלי בית-החולים,
חדר-האשפוז שלו הפך מוקד עלייה לרגל לעיתונאים מכל קצוות הארץ.
אף אחד לא יכל לצפות את תגובת השרשרת שיחולל הסיפור שהגיע
להמון הרחב דרך העמוד האחרון בכל עיתון ועיתון. הסיפור היה
כנראה הרבה יותר חם ממה שציפו אף העורכים האופטימיים ביותר (הם
לא נשארו כאלה לאחר זמן לא רב), מעשה מעשו התפשט לכל עבר על
כנפי החמלה והאהדה, כלפיו, הקורבן, יחד עם גלי כעס בלתי
מתפשרים כלפי המערכת והעומד בראשה. באותו יום התקבלו עשרות
אלפי תגובות והופעות נזעמות בכל ערוצי המדיה - אם בתוכניות
הראיונות ברדיו, בתוכניות האירוח בטלוויזיה ואם במכתבים למערכת
בעיתונות הכתובה, חצים רבים הופנו אל משרד התקשורת, אשר, על-פי
הציבור, צריך היה כבר מזמן, ולא לחכות שמקרה כגון זה יקרה,
לפסול, ולא לאשר פרסום כל זבל, במיוחד אם טמון בחובו הפוטנציאל
לתוצאות הרסניות (בקנה המידה של המקרה האחרון). על-כן שר
התקשורת, הנושא באחריות הכוללת על משרדו, שידע כי לא יוכל
לעמוד מול גלי המחאה המתרגשים לבוא, התפטר. בעקבותיו התפטרו כל
עורכי העיתונים הגדולים, ואף מספר עורכי מקומונים. איצטיגנינים
רבים (חלקם מחו"ל - שמעו על המקרה ב - C.N.N (גם ה-איצטיגנין),
ונטלו את חייהם במגוון לא רחב מידי של צורות ציוריות: נפלו על
חרבם, סתם קפצו מבניין גבוה, דפקו לעצמם כדור בראש, נטלו מנת
יתר של תרופות או קפצו לבריכת תנינים, והשאירו מאחוריהם מאות
מיליוני מאמינים ברחבי העולם כולו, אשר איבדו את מצפנם בדרכי
העולם.
ההמון הרב, ציבור המאמינים המסכן, נקלע למצב חדש, מדאיג, ממש
מסוכן, לא מוכר בעליל - לבדם בעולם הגדול, חייבים היו הם
להתקדם בעצמם על-פי הצו הפנימי - המצפון האישי והשכל הישר,
וראו איזה פלא, ההמון מת יחד עם מנהיגיו! במקומו הופיעו (חלק
יאמרו נולדו) ערב רב של אנשים גילו דרכים חדשות סלולות תחת
רגליהם - יפות, מעניינות ורווחיות יותר מהדרך הקודמת, המובנית.

העולם עמד בפני מהפיכה. העולם כאילו עמד מלכת לשבוע, מעכל את
שקרה, ולאחריו, כשהוא מנצל את האנדרלמוסיה מהמצב הכללי
והתפטרות העורך, פרסם כתב "צ'ופצ'יק" את דעתו האישית אשר
הדהימה את העולם כולו בפשטות ונכונות האמירה, שנושאה הסיטה
אותו ממסלולו. בכתבתו אמר: "כולה (בסך-הכל), בן-אדם שכנראה לא
לגמרי בריא בנפשו, קיבל את הכתוב, כהמלצה, במדור האסטרולוגיה
המקומי, פשוטו כמשמעו, ובקרקע ביתו, נטע את שתי רגליו"'.