[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שלי ימי
/
הפרחים של דצבר

שמעתם פעם את המושג "פעם אחת יותר מדי"? ובכן הכול קרה לי שוב
פעם אחת יותר מדי.
אני גרה בעיר האורות, עיר לא משהו נפלא אבל לא משהו מי יודע
מה.
בעיר שלי יש כבישים שהם נהרות, נהרות שהם מדרכות ומכוניות.
כן כן, מכוניות.
אני יודעת וזה נכון מכוניות זה לא הצד החזק של הישראלים אבל
תאמינו לי שזה תמיד יכול להיות יותר טוב לא?
בתור בעלת רשיון נהיגה די חדש תמיד פינטזתי על הנהג הישראלי
המושלם, זה שיגרום לכביש להראות כמקום הכי טוב עלי אדמות.
בבוקר סתיוי אחד, ממש לא מזמן נסעתי מהרחוב שלי לכיון הבגרות
שלי..
ופתאום בום אחד גדול והפנצ'ר החליט להגיע בדיוק בזמן הלא
נכון.
אז עצרתי את האוטו, שמתי את המשולש והתחלתי להחליף גלגל. פתאום
עצרה ב.מ.וו לידי ומתוכה יצא בחור בין 22 שרוב הסיכוים שהאוטו
שייך לאבא שלו, ובעצם כל מה שהוא לובש עליו ואמר לי: " תגידי
מותק את בכלל יודעת מה את עושה?". עד פה גברים, אין לכם שום
זכויות על הכביש וזה בטוח. " יש סיבה שאני לא אדע?" שאלתי אותו
בשיא הבטחון "תשמעי..." הוא אמר " את אישה..." החצוף המשיך.
ואני חשבתי לעצמי יו, איזה מלא שהגיע אליי פרח בחודש כזה
חורפי.. . הבחור הלך אחרי שהתעלמתי ממנו ואני המשכתי לכיון
הבגרות מלאה בסיפוק, עוד אחד שכבר לא מזלזל.. מזל..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חפצים בתזוזה
אינם מעלים
אבק.






זאזא גאבור


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/7/02 11:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי ימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה