New Stage - Go To Main Page


- "אז אני הולך ברחוב, בדיוק תפרתי את הסמל על המדים -
מדי כותנה, דרך אגב, לא סתם דקרון!  דפקתי שיפצור משהו בנזונה
לנשק כי הרצועה נקרעה לי לפני יומיים, וככה, איך שאני הולך
בעיר, אני עובר את השוק ופתאום איזה אחד דופק לי יריקה
בפרצוף!".

- "אתה רציני?!  בן אדם יורק לחייל צה"ל בפרצוף?!"

- "טוב, הוא היה ערבי... גם לא בדיוק בפרצוף, אבל כשראיתי את
זה הרגשתי כאילו זה אשכרה נזל לי על הלחי".

- "אז בטח ירק לך על הסמל, מה?  ערבי מזויין..."

- "גם לא ממש על הסמל..."

- "אבל בטח ראה אותך מרחוק וחיכה לירוק לך על הנעלים; להרוס
לך את הדיגום. מניאק מלוכלך".

- "ת'אמת, הוא עמד ונשען על דוכן של מפעל הפיס ובכלל הסתכל
לכיוון השני. הוא לא ראה אותי עד שהוא ירק על הכביש ושניה
אח"כ אני עברתי; אני חושב שדווקא הבהלתי אותו".

- "אהה... הבנתי את הקטע- תיזמן ת'עסק בדיוק ככה שאיך שתעבור,
תחטוף את הריקושטים של הסמארק שלו על המכנסיים. תחמן הזבל,
מה?  במקומך הייתי עושה לו הכרה עם הקת של הנשק שלי!"

- "תאמין לי, הייתי דופק לו את הקת בפרצוף, מפיל את הפרצוף שלו
למדרכה ואחרי זה מנחית את המדרכה עליו. אבל אני בכלל שמאלני,
וצריך להבין את הצד השני ולגשר לקראת שלום אמיתי בין העמים.
הוא סתם ירק במקרה רגע לפני שהגעתי; צירוף מקרים.
בכל מקרה, חברים שלי הזמינו אותי אותו ערב לצאת איתם לאיזה
מועדון חדש שנפתח לא מזמן ואמרו שהוא טוב. היה מ'זה סבבה
על ההתחלה; מוזיקה טובה ומלא כוסיות. התיישבנו ליד חבורה אחת
של אנשים והתחלנו לדבר. היו צחוקים, קטעים שכבר הרבה זמן לא
נהניתי ככה. היה שם בחבורה הזו גבר אחד, כלי רציני; אתה מתחיל
לדבר איתו, ואתה נקרע- הבחור פשוט שופך אותך מצחוק.
מסתבר שגם הוא קורא ספרי מדע בדיוני, והתחלנו להתווכח על
כל מני נושאים; ואתה קולט שהבנאדם יודע על מה הוא מדבר!
אחרי חצי שעה שאנחנו צועקים בקול רם לשמוע אחד את השני,
הוא הציע שנעבור למקום שקט יותר לדבר. סבבה, שיהיה.
אנחנו ממשיכים לדבר, ופתאום הוא מציע לי לבוא איתו הביתה!
אתה קולט?!"

- "בו'נה, הומוסקסואל מחורבן, אה?"

- "כן! חשב שאני מחבב אותו, ו-"

- "ובטח האמין שבגלל שאתה מסוגל בכלל לדבר איתו בלי להקיא בצד
מהגועל שבמחשבה, אז זה בטח אומר שאתה גם כן נושך כריות דפוק
כמוהו. שלא להאמין..."

- "הוא דווקא לא נראה הומו; אתה יודע, יעני לא החזיק ת'יד
באוויר או דיבר כמו צפונבוני או הלך עם עינטוז. אני לא חושב
שהוא
היה אשכנזי אפילו".

- "הכל הצגה אחי, תאמין לי, משחקים אותה סטרייט. שחקנים אלה;
אחרת כולם היו יודעים מי אוכל ברוורס ומי לא. הוא פשוט שיחק
אותה מתעניין כדי שיוכל לפתות אותך ולתקוע אותך באיזה סמטא
חשוכה".

- "אני מוכרח לציין שהוא לקח את זה בקלות, הסמיק ואמר
בהתנצלות שבהתחלה המועדון הזה היה מועדון גייז, ואחרי תקופה
מסויימת שהוא הצליח מאד, גם חבר'ה סטרייטים התחילו להגיע אליו;
הוא אמר בצחוק שעדיף המצב הזה מאשר שהייתי יוצא מפה עם
איזה בחורה לארוחת ערב וסרט על חשבוני רק כדי לגלות בסוף
שהיא לסבית!  
הוא דפק לי כאפה על הכתף והוסיף שאם גבר בא אליך במחשבה
שאתה נראה טוב, אתה צריך לקבל את זה כמחמאה".

- "למרות הכל, האגזוזן הזה עדיין ניסה לגעת בך?! וואללה, אני
הייתי שובר לו את עצם הזנב!"

- "הייתי מרסק לו את העצם ותוקע לו במקום מטאטא כמו זנב,
אבל הוא בטח היה נהנה מזה; וחוץ מזה, צריך להבין אותם ולקבל
אותם כמו שהם, אחרת הם בחיים לא יארגנו עוד הופעות ומצעדי
גאווה בארץ
הזו; אתה יודע איזו מוזיקה טובה יש וכמה כוסיות באות לדברים
האלה?- חבל לך על הזמן!
אחרי זה הלכתי לישון בבוקר, ולמחרת בערב ידידה שלי גררה אותי
לערב תרבות; היא לא אמרה בדיוק מה זה כולל, ואני אמרתי לעצמי
שכדאי מדי פעם לספוג קצת תרבות- אז הלכתי איתה".

- "זה כבר נשמע רע, בנאדם. ערב תרבות לבחורות שווה לערב סיוט
אצל בחורים. אז מה קרה?"

- "אני מגיע איתה למועדון אינטימי כזה, וכל המועדון רק בנות.
אין אף בחור חוץ ממני..."

- "כנראה אף אחד לא רגיש, יפה נפש ופרייאר כמוך..."
- "שתוק! אז כולם מתיישבים, ופתאום מסתבר לי שאני בערב הקראת
שירה!"

- "איך דפקה אותך הידידה שלך! קטעים!"

- "לא סתם, אלא ערב של פמניסטיות ופמניזם בכלל!"

- "וואי, אחי, נדפקת כמו גדול- אין הרבה דברים יותר גרועים
מערב של לסביות שמקריאות שירה!"

- "מי אמר לסביות?!"

- "בחייך, למה אלוהים יצר את הלסביות? - הרי מישהו בעולם הזה
צריך לאהוב את הפמניסטיות השעירות, לא?  כולן מתאספות יחד
לאהוב ולתמוך אחת בשניה; בייחוד את הקירחות הכועסות עם
הגיטרה".

- "בכל מקרה... בגלל שהיה די חשוך שם לא שמתי לב שהרבה מהן
היו עולות חדשות; התברר לי שהערב מוקדש לעזרה למשפחות עולות,
ובערב הוקראו יצירות שירה של עולות חדשות וישנות, קצת ברוסית,
הרוב בעברית; דווקא די מרגש. מספרות על הקשיים שעברו וההסתגלות
בארץ. על הסטיגמות והדיעות הקדומות. ת'אמת, הופתעתי לטובה
ונהניתי.

- "אתה יודע מה, אחי? - בפעם הבאה שיש ערב כזה, תקרא לי שגם
אני אבוא".

- "מה, באמת?! חשבתי שאמרת שזה סיוט!"

- "זה באמת סיוט, אבל זה שווה את זה. אתה יודע איזה שרמוטות
כל הרוסיות האלה? אני מגיע וישר תופס סטוץ עם איזה כוסית
שרלילה... חבל לך על הזמן!".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/7/02 22:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ירון קינג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה