הוא הבין שאין סיכוי, שהוא עשה טעות, שהתאהב.
והתמונה הזאת שהוא הולך ופשוט קופץ, לא יוצאת לו מראש!
כבר הכל היה מתוכנן, הוא פשוט יעלה למעלה ויקפוץ.
בלי לחשוב הרבה, אפילו זמן להתחרט הוא לא התכוון להשאיר.

מסתכל למטה, הדמעות כבר התחילו לעשות את דרכן למטה,
כמו שהוא תכנן לעשות, ולנטוש את החיים בדיוק כשהוא התאהב בה,
בדיוק שהוא התחיל להרגיש מה שווים החיים באמת,
בדיוק שהיא אמרה לו שאין סיכוי.
כבר חצי שעה שהוא מסתכל למטה ובוכה,
חושב עם היא שווה את זה בכלל שהוא יעזוב את החיים בגללה,
חושב וחושב,
ולאט לאט הדמעות מתחילות להתייבש מבלי שיגיעו אחרות.

כבר שעה שהוא למעלה, עכשיו הוא רק מסתכל למטה, עכשיו הוא כבר
לא בוכה, רק מסתכל וחושב, האם היא עדיין שווה את זה,
כבר התחיל לצעוד... אחורה.

כבר שעתיים שהוא למעלה, מסתכל קדימה, וצוחק.
צוחק על עצמו, איך הוא בכלל חשב לקפוץ בגלל איזה מטומטמת שהוא
התאהב בה.