הוא ישב בתוך שדה שיפון ענק,
כתב לעצמו פתקים,
עישן עוד משהו,
שיחת חולין עם אלוהים, לסגור קצוות וענינים
ואז אמר בקול עצוב:
"עלינו פה על משהו ,
זה נראה לי דיי חשוב."

שנים שנים ישב האיש ,
דיבר הרבה,
עישן חשיש.
שלח אותו האלוהים,
לתת להם קצת הסברים.

הקשיבו שניים או שלושה ,
לא הבינו את האיש,
ניסו רבים וחכמים,
להבין את הישיש ,
הוא אמר זה אלוהים אמר:
"בטח הם יבינו ככה"
אבל שאלות רבות ,
והישיש חביב , בלי תשובות.

שנים שנים ישב האיש ,
דיבר הרבה,
עישן חשיש.
שלח אותו האלוהים,
לתת להם קצת הסברים.

כך עברו להם שנים ,
חכמים עוד מנסים ,
אפילו בני זקונים.
והישיש עישן עוד קצת ,
כתב עוד פתק,
הסביר לאט :
"זה הדבר ,זה מה אלוהים אמר"
התחיל לצחוק, וקצת לצעוק
"מה אתם עושים ?" "למה אתם חיים ?"
גם חכמים לא מבינים.

שנים שנים ישב האיש ,
דיבר הרבה ,
עישן חשיש .
שלח אותו האלוהים,
לתת להם קצת הסברים.

וכשנפל אותו חבר ,
בגיל 240,
הרגיש קצת מאוכזב,
בגיל מופרז ודיי מדהים ,
הם לא הצליחו להבין ,
העולם כשל במשימה,
פוספסה המטרה,
הם לא הבינו כוונה.

שנים שנים ישב האיש ,
עישן הרבה,
הרבה חשיש.
לקח אותו האלוהים,
כי הם פשוט לא מבינים.