מה שההערצה עושה לאנשים....

"אחת, שתיים. אחת, שתיים."
אלפי זוגות עיניים ננעצים בי, עיניים זוהרות.
מערה חשוכה, קרן אור חודרת ומתרכזת בי, רק בי.
"אתם מוכנים?"
"כןןןןן!!!!"
זועקים אלפי זוגות העיניים הזוהרות, עיניים אדומות.
להקת זאבים, המחכים לטרף, אני.
כן, אני הוא הטרף, אני והמוסיקה שלי.
"אתם מוכנים?" שוב שואל.
"כןןןןן!!!!"
נדמה שנשמע טון של עצבנות בקולם, הם רוצים את זה והם רוצים את
זה עכשיו.
מסתכל על העיניים האדומות, הזוהרות, מסתכל על הגיטרה שבידי,
ומתחיל לנגן.
תווים מונוטונים, צליל חוזר, אף אף אף אף אף (F)...
הזאבים מייללים: "עוד עוד עוד עוד!!"
אני ממשיך לנגן, אף אף אף אף אף...
זיעה מבצבצת על מצחי, אני צריך את התזמון הנכון, בדיוק בשנייה
הנכונה.
אף אף אף אף אף... האור מסנוור אותי, שמישהו יכבה את האור
הזה...
אני משתגע כאן.
"אשלייה להמונים." אני שר בקול שקט.
והם צורחים אחרי: "אשלייה להמונים."
מחליף לסי.
סי סי סי סי... "שקר בפנים." ממשיך.
והם שוב חוזרים, עיניהם האדומות בורקות בחושך, אלפי זוגות
עיניים: "שקר בפנים".
מחליף לג'י.
ג'י ג'י ג'י ג'י... "אנשים הם לא כוכבים" שר בגרון ניחר.
וממשיך: "ואתם לא באמת נהנים..."
הם חוזרים אחריי. כמו רובוטים, מכונות משומנות היטב.
שרים שרים, ברקע הצליל המונוטוני של הגיטרה שלי, והם שרים...
"אשלייה להמונים, שקר בפנים, אנשים הם לא כוכבים, ואתם לא באמת
נהנים..."
הצלילים עולים ומתחזקים.
"אשלייה להמונים, שקר בפנים, אנשים הם לא כוכבים, ואתם לא באמת
נהנים..."
חזק יותר, חזק יותר.
המערה מתחילה לרעוד, הצלילים חזקים, מחרישי אוזניים, והגיטרה
בשלה: אף סי ג'י.
אני לא מרגיש את אצבעותי, גלי הקול ממלאים את הכל, אבל ממשיך
לנגן.
הזאבים שרים, שרים חזק, אני מרגיש כיצד אני נבלע בתוך
הצלילים.
מוחי כמעט מתפוצץ, צועק "די! תפסיקו!" אך קולי לא נשמע בתוך
מאורת הצלילים האינסופיים.
הגיטרה ממשיכה לנגן, אני כבר הפסקתי, אך היא ממשיכה בשלה,
הצלילים נושאים אותה, פורטים עליה.
הזאבים גדלים, כוחם מתעצם, קירות המערה נשברים אך הכל מעורפל
מסביב, הצלילים כל כך סבוכים וחזקים שכבר כמעט ניתן לראות
אותם, הם ממלאים הכל. אני מסתכל על הזאבים מלמטה, קטן קטן, חלש
חלש, הצלילים עוטפים אותי, ואני מתחיל לרחף על שביל קרן האור.
הם נושאים אותי גבוה גבוה, בעוד הזאבים הענקיים מריעים לי
מלמטה, אני מרחף לי על הצלילים: אף סי ג'י, מזמן כבר רפה וחלש,
לא יכול לזוז או לחשוב, כנוע, בלא כח רצון, רק נישא על
הצלילים, היישר לתוך האור.