[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אחרי שבוע כבר לא היה כלום
ותהיתי, איך זה קרה כ"כ מהר
ותהיתי, לאן נעלמת לי בסבך הזה
ואיך לא ידעתי לומר, את המילים הנכונות
אולי לא רציתי, אולי לא נשאר
אולי לא אהבתי מספיק.
אולי רציתי שתלך, שתלך כבר ממני, כי די.

כי די לי במשחקי מילים, בשברי רגשות
של רצון שלא ידענו לומר,
של רצון שלא ידענו להשכיל ולשמור
להעריך ולקדש.

והקודש הפך לחול, לחול של יום יום,
ואתה הפכת שונה.
בשפתיים טמאות נושק לגופי שאינו שלך יותר
ובוכה, דמעות ונראית כמו מלאך.
וכל כך רציתי לשמור עליך אז,
להגיד לך שטוב, שהיום הזה רחוק מאיתנו עכשיו,
ויש לך אותי, יש לך אותי.
ואיך אתה בוכה אם אוהבים אותך כ"כ
ואיך אתה בוכה אם אני שם לידך ולא יכולתי לבכות.

אני בוכה עכשיו ונזכרת בעיניים שלך,
ואיך ידעתי שאיבדתי אותך
ושכבר אי אפשר לשמור עליך שלם, לא פגוע, לא חשוף.
בוכה והעיניים שלך נוצצות, ברגע אחד אמיתי
לפני ששלפת מצלמה ורצית להנציח, אותך
ואיך נראיתי ברגע ההוא.

כשאתה בוכה אני רוצה לחבק,
ועוד, לחבק, לחבק עד נצח, עד שתצרח כי טוב
שתצרח שאני יכולה לעזוב







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אליס מאחורי
המראה ראתה את
כולם





מוזר הם נסעו
נגד התנועה
(האגודה נגד
נשים על הכביש)


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/3/01 12:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון צדוק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה