[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני זוכר את שנינו שוכבים במיטה, ערומים, מותשים לאחר שעות
ארוכות של אהבה. אני זוכר את שנינו נרדמים באפיסת כוחות. אני
זוכר איך התעוררתי באמצע הלילה והבטתי עלייך ישנה בשלווה
מלאכית והכרית הלבנה נראתה כמו הילה ושיוותה לך מראה של
קדושה.
ליטפתי את שיערך הארוך והחלק הפזור על הכרית ואספתי קווצת שיער
עדינה כמו משק כנף, קירבתי אותה לפני ושאפתי לקרבי את ריחה
המתוק. ליטפתי את לחייך החוורות והרכות ונישקתי את עפעפייך
העצומים. העברתי אצבע על שפתייך הרכות, נשקתי להן וטעמתי את
טעמן המתוק. התרחקתי ממך ובחנתי את פנייך. היית כל כך יפה
שהרגשתי בועות של התרגשות מפעפעות בתוכי וסוף סוף - ידעתי.
גחנתי קרוב לאוזנך ולחשתי לך בקול כמעט בלתי נשמע: "אני אוהב
אותך. אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם". זאת הייתה הפעם
הראשונה שאמרתי לך את זה. בעצם זאת הייתה הפעם הראשונה שאמרתי
את זה למישהי מעולם.
הורדתי ממך את השמיכה והבטתי על גופך הערום. גוף מושלם, כמעט
מושלם, חוץ מהצלקת על חזך, יושבת בין שתי הגבעות המדהימות שלך,
כל כך לא שייכת ועם זאת היא עדיין חלק ממך מה שהופך אותה לפחות
מכוערת. ידעתי ממה הצלקת. סיפרת לי עליה בפגישה השישית או
השביעית, כשביקשתי לפגוש את ההורים שלך. התפלאת שרציתי לפגוש
אותם, אבל אני רציתי להיות בטוח שאת רצינית. סירבת לתת לי
לפגוש אותם, אמרת שזה מוקדם מידי ושהם יותר מידי דאגנים. גם
סיפרת לי למה הם כל כך דאגנים. סיפרת לי שיש לך בעיות לב,
שעברת ניתוח והוא הצליח אבל את עדיין בסכנה. "אם הניתוח הצליח
אז למה את עדיין בסכנה? איזה דברים אסור לך לעשות?" שאלתי ולא
ענית.
הנחתי את ראשי בין שדייך ופתאום הבחנתי שאת לא נושמת ושלבך לא
פועם. בבהלה קמתי מהמיטה וטלפנתי למד"א. הם הגיעו אחרי 10 דקות
וכל שנשאר להם היה לקבוע את מותך. סיבת המוות: דום לב.
את הורייך פגשתי לבסוף, בהלוויה. מביט על אימך המתייפחת מחבקת
את התלולית בידיים רועדות. ואני עומד מול הקבר הטרי בעיניים
יבשות וזוכר הכל, כל מילה, כל תזוזה, כל מבט, כל נגיעה. מפחד
לשכוח. ורק מקווה ששמעת את מילותיי האחרונות ושלקחת אותן איתך
לגן עדן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Ich bin ein
Berliner!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/3/01 11:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בלו ויקסן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה