עבר? אמנם עבר, כעת חופשי
מסב פיקי ברכיי להליכה לאה
הכל בחוף המבטחים - חרשים
הכל שבעו מגודש הסאה
גם כך נמלטתי שלא כדין וחוק
ואנצל ברוח הרוגשת
מצר על צל אפור של הד רחוק
טועם זילות קפואה ומתעקשת
מפליג, עמום, למרחקים הבוהקים
זועף, פורס כמו ברק בשמי סופה
על חרטומי המלחים העסוקים
שמעלים את קרון מתי המגיפה
זורקים, טמאים, את הגוויות מן הסיפון
שוטפים כפיים במי מלח ירוקים
יודעים, למדו הם את הלקח הספון
ועל דפנות האנייה עוד מתדפקים
עוד שמש מעליי, זועם קיטור חורה
לוהט, מצחין ומנסר בעור התוף
וגל בודד את קיר השקט מפורר
מדביק קצפו על עדשתי, מסתיר החוף |
