[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ןאתה בא למרות שאמרתי לך בטלפון שלא ואתה מתיישב מולי מניח את
ספר הלימוד פורס את כל הדפים ומתיישב ומסתכל עליי וחושב אלוהים
יודע על מה
אני חשה שאתה נועץ בי מבט אז אני מרימה את מבטי וקולטת אותך
מסתכל עליי ומחייך ואני מרגישה כל כך טוב בפנים
"תני לי לראות את חומר הלימוד שלך" אתה מבקש ואני מסרבת לא
כאילו שזה עוזר כי בכל זאת קמת לעברי ואני מנסה כמה שיותר מהר
לסגור את הדפים כדי שלא תסתכל
ואתה מעיין בדפים ואני מיחלת בליבי שלא תראה את כל הקשקושים
שנרשמו בדף רק דקות לפני שהגעת ואני חוזרת לנשום כשאתה סוגר את
הדפים ונותן לי חיבוק דוב
"זה שאני לא יודע כל כך טוב אנגלית זה לא אומר שלא הבנתי את מה
שרשמת" ותוך כדי אתה פותח את הדפים ומצביע על הרשום בצד-
how can it be that the men who i love the most
can hart me so much with so little        
והתיישבת והושבת אותי עלייך ונתת לי חיבוק כזה עוטף שגרפ לי
להרגשה חמימה ונזכרתי ברגעים שבהם נתת לי חיבוק דומה ואיך
הרגשתי מוגנת כל כך וכאילו שום דבר רע לא יכול לקרות לי כשאני
איתך
ואז בכיתי, קודם מבפנים וכשלא יכולתי להחזיק את זה יותר זה עבר
החוצה ולא משנה כמה ניסיתי להפסיק לא הצלחתי ואתה חיבקת אותי
ואמרת שלא התכוונת ושזאת תקופה קשה וממשיך ומספר שאתה מתפורר
לחלקים ואיך כולם לוקחים ממך קצת ואתה לא מצליח להישאר שלם
ואני בוכה, כואבת מבפנים ולא משנה כמה אני מנסה להפסיק לבכות
אני לא מצליחה. אני כל כך רוצה לתת לך חיבוק ולומר לך שהכל
יהיה בסדר ולדבר באופטימיות שכל כך לא מאפיינת אותי ואני כל כך
רוצה שתדבר, שתשתף אותי שתגיד לי מה אתה חושב ולמה ואולי אני
אוכל לעזור וגם אם לא אז גם לדבר זה משהו, באמת זה משחרר.
ואתה שותק ואומר שאתה לא יכול לספר לאף אחד ואני עוד יותר
נצבטת מבפנים
הייתי נותנת הכל רק כדי שתרגיש יותר טוב, הכל.
ואני מנסה לחבק אותך כדי שלא תשים לב לדמעות שלי ואתה שם לב כי
אתה מכיר אותי כל כך וזה עושה לך יותר רע ואני כל כך מצטערת על
למה אני לא מסוגלת להפסיק ושהלוואי ויכולתי כי זה רק עושה לך
יותר גרוע לראות אותי ככה, ואני נותנת לך חיבוק ויודעת שחלק
גדול מהכאב הזה שלך הוא בגללי ולא משנה כמה תאמר לי שזה לא
נכון זה לא יעזור כי אני יודעת כי אני לוקחת לך הרבה זמן מהזמן
שלך ואז אתה לומד פחות או פחות עם חברים ואתה מאחר בגלל שאני
לפעמים מעכבת אותך בטלפון או בבית כי קשה, קשה לי לתת לך ללכת
כי אני כל כך רוצה אותך לידי, אני  אפילו הסיבה לריב האחרון
שלך עם ההורים שלך.
ואתה, אתה מסתכל עליי ביאוש ואז אני חושבת שאולי עדיף לך
בלעדי, אולי ככה יהיה לך יותר זמן עם החברים ובלימודים ואולי
ככה ההורים שלך יפסיקו להציק לך
ואני יודעת שאין לי תאומץ להגיד לך דבר כזה כי זה ישבור אותי
ואני יודעת שאני לא אוכל לתת לך ללכת אבל אולי בכל זאת, אם זה
הפתרון הטוב בשבילך אז אולי זה עדיף.
ואני נותנת לך חיבוק ואני לא מעיזה לדבר ואתה לאט לאט משחרר את
האחיזה שלי והולך לכיון הדלת ואני כל כך מפחדת שלא תחזור
ואתה אומר לי להתראות וחוזר על זה שזה לא בגללי למרות שאני
יודעת שזה כן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו לי, לא
נמאס?




בוליביה בסלוגן
פוליטי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/7/02 20:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דמעה יבשה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה