חיפשתי אבן.
הסתכלתי על חלקת הקרקע היבשה
וחיפשתי אבן בעיני.
למה חיפשתי אבן?
חיפשתי אבן גדולה, אבן מכובדת.
יהיו שיגידו שאנשים המחפשים אבנים,
דבר כה בנמצא וכה חסר חשיבות,
הם משוגעים או מוזרים,
אבל לי לא אכפת,
אני חיפשתי אבן.
למה חיפשתי אבן?
חיפשתי אבן שתביע כבוד.
לפני אלפי שנים ישבו אנשים שנחשבו חכמים
והחליטו שכדי להביע כבוד למתים,
צריך לשים אבנים.
אז חיפשתי אבן.
למה חיפשתי אבן?
כך אומרים הקונבנציונאלים, המאמינים המודרנים,
חיפשתי אבן כדי להביע כבוד למתים,
או בעצם למתה אחת מיוחדת.
לא מצאתי אבנים מדהימות,
חיפשתי, אבל עדיין לא מצאתי אבנים
שממש גרמו לי לרצות להרים אותן.
אחרי הכל, חיים שלמים היו קבורים שם,
או שבעצם רק הקופסה
של הפרפר שעף אל החופש.
אז חיפשתי אבן.
האבן היחידה שראיתי היתה די עלובה,
אך הרמתי אותה בלית ברירה,
נסחפתי בקלילות עם הזרם האנושי
הישר אל קברה של סבתי,
והנחתי את האבן ליד הפרח שהיה שם
שלא תדעי עוד כאב, סבתא, לעולם.