חייגתי מספר טלפון אקראי, שלושה צלצולים וקול אישה כבת 30 ענה
לי בצד השני, "שלום מדבר יאיר, אני מצטער על השעה המאוחרת,
פשוט נורא משעמם לי ורציתי לקיים מגע מיני... מה דעתך ?"

"תשמע חמוד", הסבירה בקול מתעורר," אתה נשמע מאוד נחמד, אבל רק
אתמול בעלי מת מלוקמיה, נכון שבחודשי מחלתו האחרונים לא קיימנו
יחסי מין, אבל מחר ההלוויה, אתה יודע, אני לא רוצה לטפטף בה את
זרמתך", גיחכה בעצבות.

"נו באמת...אל תהיי כזו אני אגמור בחוץ"

"טוב יאללה, בסדר, רק מהר- יש לי יום מורכב מחר"

קבלתי את כתובתה המדוייקת תוך כדי נהיגה, הגעתי אל בית דירות
נאה באחת השכונות הידועות של תל אביב, עליתי במדרגות הבניין
אחוז רוח הרפתקנית, נקשתי ברכות על הדלת, כדי שלא אעיר שכן
סקרן ומעורר מבוכה.

הדלת נפתחה לפני ומולי נעמדה אישה חביבת מראה, קטנת שדיים, רזה
ובהירה מאוד.

"בוא הכנס חייכה", הובילה אותי לחדר, קפצה למיטתה נשכבה על
גבה, הפשילה שימלתה, הורידה תחתוניה וחשפה ערוותה," בוא תיכנס"
אמרה שוב ושפשפה את פתחה לשמן אותו.

בלי לתהות יותר מידי על המוזרות שאפיינה את הסיטואציה, הפשלתי
תחתוני, חדרתי אל פתחה וסחטתי מפיה אנחה ספק מכאב, ספק
מתשוקה.

אחרי מספר דקות, נכנס ילד חמוד כבן תשע לחדר והדליק את האור ,
היא הרגיעה אותי, תמשיך, תמשיך זה בסדר.

הילד משך בידיו הקטנות שמיכת יחיד של פוך וחשף את גופת אביו
שלהפתעתי שכב כל הזמן לידינו.

"נכון שאבא מת"," כן אודי" אמרה, והאיצה בישבני, להמשיך.

ילדה התבונן באביו המת ומידי פעם הציץ עלי בסקרנות,

אמו זויינה לנגד עיניו מתחתי ונהנתה מהאקט המיכני...

"חמוד, לך לישון, מחר אנחנו קוברים את אבא", "טוב  אמא", נשק
לה בלחי תוך שהיא מתנדנדת בתנוחת המשגל המסיונרי ומרימה את
רגליה מעלה...

השיא היה כמו באוננות: טוב אבל לבד.

גמרתי בפנים סתם כי לא היה אכפת לי.

השעה היתה שש בבוקר כשביקשה שאשאר, עשינו עוד כמה סיבובים
והקפדנו שלא לדרוס את הגופה, בהתלהבות השיאים.

טוב אני הולך, אמרתי כשאזל כבר אוני וקמתי מהמיטה, התלבשתי
במהירות, עד כדי כך שלא טרחתי לחפש את התחתונים שלי .

"לא תתקשר יותר הא ?", שאלה וענתה.

"אההההה...חייגתי מספר אקראי את יודעת, אין לי את הטלפון".

הנהנה בהבנה, אמרה לי שלום בחביבות, התחבקה עם גופת בעלה הקרה
והמתקשה, נזלה עליו את מיצינו המעורבבים והתייפחה.