לפני זמן מה, הגיע אלי איי-מייל המוני, בזו הלשון:

שלום ילדים, היום יום הולדת..
קיבלתי המון שוקולד. אם מישהו רוצה להחליף איתי תמורת דיסקים
או משחקי מחשב, וכל מה שקשור בסופרמן... רק תודיעו לי!!! תודה.
אני אפילו אוסיף לעסקה מכונית צעצוע, ואולי גם גרביים.
תודה מראש, ילד יומולדת.

שלום ילד יומולדת..
אין מוצא! השוקולד הוא היעוד שלנו!! אבל... היום הוא יום המזל
שלך. אני סופרמנית שוקולד. לא יודעת אם זה תופס, אבל אני אשמח
לשמוע ממך...
מוכנה להתחלף, סופרמנית שוקולד.

שלום לך סופרמנית שוקולד,
כן!! אני אשמח להתחלף!!! היי, מי הביא לך סופרמן משוקולד? אני
בטוח שזה טעים! אז, את בבית בחופשת סוף סמסטר? טוב, שיהיה לך
אחלה ערב...
ממני, ידידך..

שלום ידידי,
אני חוששת שלא הבנת אותי... אין לי סופרמן משוקולד, אני עצמי
הסופרמנית המתוקה... אני עובדת עכשיו, חוסכת כסף למזרח. מחכה
לרגע הגדול, לטיול הגדול שיגיע...
מה אתה עושה בחיים?
ממני, המחכה המתמידה..

שלום המתמידה,
אם את סופרמן משוקולד... אני יכול לאכול אותך? בחיים, אני לומד
חינוך לביה"ס יסודי, אבל כשאני אסיים ללמוד אני רוצה להתעסק
בקומדיה. בידור, ערוץ הילדים, אולי אני בכלל אדובב סרטים
מצויירים... מי יודע? מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה? בת כמה
את בכלל?? בתקווה שדרכנו עוד יצטלבו...

שלום שלום קומיקאי,
אני אשמח אם דרכנו יצטלבו!! רוצה לבוא איתי לטיול הגדול? יש לי
רק כמה שאלות לשאול קודם, כדי לראות אם אנחנו באותו הראש: אם
היית דמות מצויירת, מי היית רוצה להיות?
ממני, השואלת.

שלום לשואלת!!
איזו דמות מצויירת אני חושב שאני? זו שאלה מהממת לשאול. חשבתי
עליה הרבה. אני חושב שהדמות המצוירת הדומה לי ביותר היא "רוג'ר
רביט". יש לו אישה חמה... "ג'סיקה רביט". שנינו אוהבים נשים
מהממות... היא יודעת לשיר, אני אוהב נשים עם אחלה קול.
אבל, הסיבה שבגללה אני באמת חושב שאני דומה לו, היא כי אני
מרגיש שהדבר הכי חשוב בחיים הוא לשמוח ולהצחיק אנשים. לעזור
לאנשים לברוח מכאב שהם מרגישים, ע"י יצירה וצחוק. חוץ מזה, הוא
בחור נחמד עם לב רחב. אז אם הייתי דמות מצויירת, הייתי רוג'ר
רביט. כדאי שתראי את הסרט הזה שוב בקרוב. הוא מצחיק, ואני חושב
שגם אני.. גם הוא מעריץ דמויות קומיקאים אחרים (לדוגמה,
גופי..) בשביל השראה, ומעריך אותם. מספיק עם השטויות שלי... אם
את היית דמות מצויירת, מי את חושבת שהיית? אני מקווה שעובר
עלייך לילה נהדר...
ממני, הארנבון המצחיקון..

שלום לארנבון המצחיקון!!
לא תאמין איזה קטע: באמת עבר עלי לילה נהדר, לילה מלא שעשועים
וצחוקים. ראיתי את הסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט?". מוזר קצת,
לא??
יש לי ידיד שמצייר קריקטורות. אם הייתי דמות מצויירת, בטח
הייתי אחת מהסקיצות הלא גמורות שלו. אני אף פעם לא במקום אחד,
תמיד בבלגאן, בשינוי מתמיד. אתה בטח מכיר את התחושה: כשאתה
יוצר משהו, הוא תמיד מתחיל ברעיון אחד, וכלה בביצוע שונה
לחלוטין. טוב, אולי אני לא בדיוק כזאת. זה נשמע מפוזר מדי. אני
יודעת מה אני אעשה 5 שנים מהיום, אבל אני לא יודעת מה אני אעשה
מחר בצהריים. היתה לי פעם רופאה שאמרה ששום דבר בחיים הוא לא
בטוח, שום דבר מלבד המוות. אני חוששת שלקחתי אותה קצת יותר מדי
ברצינות, כי עכשיו אני רוצה לכבוש את העולם. יותר מזה, אני
רוצה לכבוש אותו ולהפוך אותו לשלי. תגיד, מה אתה מעדיף? מישהי
חמודה או סקסית?
ממני, החמודה.

שלום לך חמודה!!
מצוין! זה כ"כ מוזר שבדיוק ראית את הסרט "מי הפליל את רוג'ר
רביט"!!! וואו, זה ממש מוזר... לומר את האמת, את באמת נשמעת
חמודה. יש לי שיטה שלמה כשמדובר במראה. אני לא רוצה להישמע
רדוד, או משהו כזה, אבל חשבתי על זה לא מעט. בשבילי חמוד, יפה,
סקסי, לוהט... כולם דברים שונים. נערות סקסיות יכולות להיות
לוהטות. ולוהט, זה לוהההטטטט... אבל שום דבר לא משתווה לנערה
יפהפיה. כשמישהי יפה, היא גם בן-אדם יפהפה. כשרואים כאלו
נערות, מסתנוורים. נערות חמודות, יכולות אף הן להיות יפהפיות..

אם זה עוזר לך, גם אני לא לוהט... אני חמוד... זה לפחות מה
שמספרים...
שלך, החמוד...

שלום חמודי!!
מה עוד אתה יכול לספר לי על עצמך? מה אתה עושה בימים אלה?? אתה
באמת רוצה לבוא איתי לטייל???
ממני...

שלום סוכר... מה קורה?
אני אוהב לקבל מיילים ממך, ואני אשמח לבוא איתך. למה את רוצה
לטוס לשם? אל תדאגי, אני לא ממש צריך סיבה לטוס, אני פשוט אבוא
לאיפה שתקחי אותי. אחרי הכל, את נשמעת כמו מציאה לא
מהמציאות... לפחות ממה שאני יודע עלייך.
אני עובד בטלוויזיה. אני נמצא במחלקת פרסום, שיווק ומכירות.
כדאי שתביני, זה לא כאילו שאני עובד ישירות עם אנשים מפורסמים,
אבל אני חושב שזה יכול לפתוח לי דלתות הלאה, לתוך אחת מתוכניות
הילדים.
אני אשמח לטייל בעולם, אני חושב שיהיה ממש כיף איתך..
אז יש לך אחים או אחיות? את גרה עם ההורים? את חדת אבחנה, או
שלא כ"כ? מה הצבע, המספר והחיה האהובים עלייך? איך את נראית?
מה הסרט האהוב עלייך, ומה המוזיקה שאת הכי אוהבת לשמוע? את
עושה ספורט? את צמחונית? את שומרת כשרות? את עובדת? מתי היתה
הנשיקה הראשונה שלך? היית אי פעם בחו"ל? מה משמעות השם שלך? את
אוהבת שוקולד? את אוהבת את כל השאלות שאני שואל? מה אני לובש?
כמה לקים צריך עד שמגיעים למסטיק בתוך סוכריה על מקל? יש לך
חיות? למה הדשא ירוק?
אאאאהההההההה....... טוב בובה, סיימתי עם השאלות. אני מקווה
שעובר עלייך יום מספק... נדבר אח"כ...
ממני, השואל...

שואל יקר, איך עבר עליך היום?
אני לא יכולה להגיד לך למה אני רוצה לטוס למזרח דווקא, אני
פשוט רוצה...  אין סיבה מיוחדת... אולי, כדי לראות דברים שאין
ולא יהיו פה לעולם (בשם הקידמה, כמובן). מה עוד בעולם אתה רוצה
לראות? אני יודעת שיבוא היום ואני אוכל לסובב את הגלובוס,
ולדעת שראיתי הכל, או לפחות הרבה... רק תחשוב על זה: יש עולם
שלם ויפהפה שם בחוץ, שרק מחכה לי... אני שמחה שאתה חושב שאני
כיפית, אבל להגיד את האמת, אני אדם די סטטי, שחי חיים סטטיים
למדי. הדבר היחיד, אולי, היוצא דופן בי הוא שאני סופרמן חמוד
משוקולד...
אגב, כמה שאלות?!?!?? יש לי רק דרך אחת לענות עליהן:
אתה חושב שיש לי אחים או אחיות? אתה חושב שאני גרה עם ההורים?
אתה חושב שאני חדת אבחנה, או שלא כ"כ? מה הצבע, המספר והחיה
שאתה חושב האהובים עלי? איך אתה חושב שאני נראית? מה הסרט
האהוב עליי לדעתך, ומה המוזיקה שאתה חושב שאני הכי אוהבת
לשמוע? אתה חושב שאני עושה ספורט? אתה חושב שאני צמחונית? אתה
חושב שאני שומרת כשרות? אתה חושב שאני עובדת? מתי היתה הנשיקה
הראשונה של לדעתך? אתה חושב שהייתי אי פעם בחו"ל? מה משמעות
השם שלי לדעתך? אתה חושב שאני אוהבת שוקולד? אתה חושב שאני
אוהבת את כל השאלות שאתה שואל? למה הדשא ירוק?
אגב, אני אשמח גם אם תענה לי על השאלות האלו לגבי עצמך...
ממני, השמחה...

שלום השמחה.. חה חה חה, את משוגעת!!
אני מת על זה!!!
אני חולה היום, ונשארתי בבית. אני אוהב להישאר בבית לפעמים,
ולא לעשות שום דבר חשוב. זו חויה מטהרת...
לחיי מליון השאלות: את מצטיירת לי כמו בת יחידה, אם כי יכול גם
להיות שיש לך עוד אח או אחות, אני לא בטוח, אני גם לא בטוח מי
הכי גדול. את בטח גרה עם ההורים שלך, זה גיל כזה. אל תהיי
מבואסת.. את בטח גרה בירושלים, אבל רוצה לגור בת"א. אישית, אני
לא מת על ת"א, אבל אם זה החלום שלך - מי אני שאתווכח?!? הצבע
האהוב עלייך הוא כחול או סגול, בעוד המספר האהוב עלייך הוא 7.
החיה האהובה עלייך היא קוף, צב, טייגר, או דולפין. יש לי הרגשה
שאת לא ממש אוהבת ספורט.. אולי את רוקדת. הסרט האהוב עלייך הוא
בטח "הנסיכה הקסומה", או "היפה והחיה". הם אמנם סרטים גדולים,
אבל הם לא האהובים עלי. את בטח אוהבת את הביטלס, זה לפחות מה
שאני אוהב.. את לא צמחונית. הנשיקה הראשונה שלך היתה בכיתה ה,
ז, או ט'. את אוהבת על שוקולד, ועוד יותר אוהבת את השאלות שאני
שואל. במיוחד כי לא ציפית להן... עכשיו תורך לנחש מה את חושבת
לגבי...
לחיי הבלתי צפוי, ממני...

למנחש שלום,
אני חייבת להודות שצחקתי כשקראתי את הניחושים הנכונים שלך,
ועוד יותר כשקראתי את הניחושים הלא נכונים... צדקת עם הרוב,
ומה שלא צדקת גם ככה לא כ"כ חשוב... אני שולחת לך עם המכתב הזה
את כוחות הריפוי העל טבעיים והסודיים שלי, אז אל תדאג. בקרוב
מאוד תרגיש הרבה יותר טוב.
עכשיו, מה אני חושבת עליך? אני חושבת שאתה נמוך, נמוך מאוד,
למעשה... אתה גמד! העור שלך הוא מאוד רגיש, אתה כתום, וזאת
הסיבה שזה הצבע האהוב עליך. יש לך 8 חליפות קטנטנות, אחת לכל
יום בשבוע המיוחד של הגמדים. החליפות בצבעים אפור וירוק, ואתה
שונא אותן כי הן לא מתאימות לך לצבע העור. בכל סופשבוע (שנמשך
3 ימים, כמובן), הגמדים חוגגים חג אחר. רוב החגים מבוססים על
ימי ההולדת של אבות אבותיכם. בכל חג, אתם יוצאים החוצה לרחובות
וחוגגים את חג הגמדים שלכם. המשחק האהוב עליך הוא משחק "איסוף
האוכמניות", למרות שאתה אוהב גם את המשחקים "לקפוץ מעל דשא
גבוה" ו"לדוג דגים זהובים". אלה המשחקים האהובים עליך, כי אלה
המשחקים היחידים בהם מוזכר שם של צבע. הצבע מאוד חשוב לך. הסרט
האהוב עליך הוא "קופים ברוח", זוהי דרמה קומית. הסרט הזה גורם
לך לבכות ולצחוק בו זמנית. החלק האהוב עליך בסרט הוא כשגיבור
הסרט והקוף שלו מתאחדים יחד לבסוף. אני לא בטוחה אם קופים הם
החיה האהובה עליך בגלל הסרט, או הזהו הסרט האהוב עליך בגלל שיש
בו קופים. כל הגמדים בארץ הגמדים צמחונים, ואתה לא יוצא מהכלל
(למרות שתמיד רצית). המאכל שלכם הוא דשא כחול, אותו ניתן למצוא
רק באזורי גידול המיועדים לכך. אתה לא אוכלים שום דבר אחר,
אפילו לא שוקולד! אולי ניסית את זה פעם, בגיל ההתמרדות, אבל
זנחת את זה בגלל שזה נמס בפה בביס הראשון. המוזיקה האהובה
עליכם היא ה"בלוז". יש פה שוב נקודה לא ברורה: אני לא בטוחה אם
זו המוזיקה האהובה עליכם כי זהו המאכל שלכם, או שזהו המאכל
היחיד שלכם בגלל המוזיקה. אני אשמח לברר איתך את הנקודה הזו,
כשניפגש. אתם לא עובדים אף פעם, רק משחקים כל יום כל היום. איך
אתם מרוויחים כסף, אתה שואל? העניין פשוט. יש לכם תקציב מיוחד
שהוקצע לכם ע"י הקרן לקצבאות מיוחדות, כמו לכל האוכלוסיות
המיוחדות העומדות להיכחד. לגמדים יש דרך מיוחדת להתנשק: אתם
יורדים על הברכיים, עוצמים את עיניכם בעדינות, ומבקשים משאלה.
זהו טקס הרבה יותר מורכב ומסובך ממה שהוא נשמע, ורק זקני השבט
יודעים לעשות זאת כמו שצריך.
איך התשובות שלי? איך ניתן לשנות את העולם???
שמור על רוחך הגמדית בשמים, ממני...

לבחורה שהפכה אותי לגמד,
אדם יכול לעשות הכל כדי לשנות את העולם, אבל העולם לא תמיד
ישתנה. זה לא תמיד טוב, אבל זה גם לא תמיד רע כ"כ. הכל תלוי
באיך שהם רוצים לשנות אותו. מישהו כמו וולט דיסני המציא בשנת
1928 את מיקי מאוס, לא ציפה שהוא ישנה את פני התעשיה. כיום,
ניתן להגיד שהם מחזיקים בחצי מהעולם: דיסניוורלד, דיסנילנד,
abc, miramax, קבוצת בייסבול, קבוצת הוקי, ערוץ ההסטוריה,
וכ"ו... דמייני לעצמך איך כ"כ הרבה גופים משפיעים על כ"כ הרבה
אנשים באופנים כ"כ שונים.
מצד שני, תארי לך את היטלר. הוא לקח את חייהם של כ"כ הרבה
אנשים, וכך שינה את פני ההסטוריה לעולמי עד.
אני מאמין שכל אחד יכול לשנות את העולם. זו הסיבה שאני אוהב
מורים. במשך השנים, הם מעבירים המון שיעורים לחיים אמיתיים,
להמון ילדים ונוער. כל אחד יכול לתת, כל אחד יכול לשנות.
מקווה שיבוא היום ותשני את העולם, ממני...


לבחור שרוצה שהעולם שלו ישתנה,
אני מבינה למה אתה מתכוון. כשהייתי צעירה יותר חשבתי כמוך.
רציתי להיות מורה. רציתי לנסות להצליח במקום בו כל המורים שהיו
לי נכשלו, רציתי לנצח את הבירוקרטיה... רציתי לעשות המון
ולשנות כ"כ הרבה..
עם הזמן, החלום הזה נמוג, הבנתי שיש יותר מדי בירוקרטיה רק כדי
לשנות דבר אחד קטן. זה טמון עמוק בתפיסה שלנו, עמוק עד כדי כך
שלא ניתן לשנות תפיסת עולם של עולם שלם במכה. זה ייאש אותי.
אני מחפשת תקווה. זה כמעט בלתי אפשרי בעולם כמו שלנו.
אני אתן לך דוגמה: יום אחד ראיתי איש עם קביים מטפס על מדרגות.
ראיתי שקשה לו, אז שאלתי אותו אם הוא צריך עזרה. הוא הסתובב
אלי, הושיט את היד, ובפנים ישרות שאל אותי אם יש לי כסף לתת
לו. הייתי המומה!! זה הדבר היחיד שאנשים צריכים היום? זה כבר
מושרש עמוק בתוכנו. זה העולם שלנו!! כמו שאני רואה את זה, זהו
עולם מלא חרטות וגעגועים לזמנים אחרים.. ספר לי על משהו שעשית
ואח"כ התחרטת, כשכבר היה מאוחר מדי..
ממני...

שלום לך,
יש אנשים שיכולים לשנות את העולם ממש מהר, כמו גלילאו, ואן
גוך, או הרצל. הם קבעו אמיתות עליהם המון אנשים התווכחו
בהתחלה, עד שלמדו לחיות עם הרעיון. לא משנה אם הם צדקו או לא,
הם קבעו אמת חדשה לעולם.
כל אחד יכול לשנות את העולם!! שמעתי פעם סיפור, על איש שהתעורר
לתוך עוד בוקר מסריח, לתוך הבוקר הכי מסריח, והחליט לשים קץ
לחייו. בגלל שזאת היתה התאבדות די ספונטנית, הוא לא הכין סכין,
מספרים, או חבל במועד מוקדם יותר. הוא החליט שהיום יהיה יומו
האחרון ויהי מה, אז הוא יצא לחפש ברחוב משהו שיעזור לו להגשים
מטרה זו. הוא נכנס לחנות קרובה, לקח סכין חדה וגדולה, ותחבה
מתחת למעילו. הוא הסתובב וטייל, עד שהוא הגיע לגן נידח. בגן
הזה, הוא חשב, הוא יוכל לתאבד בלי להפריע לאף אחד. לפני שהוא
הכניס את ידו למעיל כדי לקחת את הסכין, הוא לקח רגע קטן, נשימה
אחרונה בעיניים עצומות. כשהוא פתח אותן, הוא ראה זוג חתולים
מסתובבים אחד סביב השני. כשהוא ראה אותם כך, הוא חש פתאום את
האהבה באויר. זה לא עזר הרבה, כי הוא ידע: היום יהיה יומו
האחרון!! הוא הכניס את ידו למעיל, מחפש אחר הסכין. היא לא היתה
שם. הוא הוריד אותו, מנער ובוכה, 'אפילו למות, אני לא יכול
לעשות כמו שצריך!' הוא הרגיש מתוסכל, כשפתאום הוא הרגיש תפיחה
קלה על הכתף. הוא הסתובב, זו היתה נערה אדמונית: 'זה נפל לך
מהמעיל, כשהיית בחנות', היא אמרה לו וחיכה. הוא הסתכל לה
בעיניים, והרגיש את החום מתפשט בגופו. זה היה הדבר הכי יפה
שעשו למענו בכל חייו. את מבינה על מה אני מדבר? היא שינתה את
החיים שלו, היא שינתה את העולם שלו.
אל פחד ואל יאוש! אני מאמין שגם את תשני את העולם...
עכשיו, תני לי לחשוב... אני באמת לא מצליח לחשוב על משהו
שעשיתי ואני מתחרט. אני לא שקרן. הדבר היחיד שאני מצטער עליו
הוא שפעם שיקרתי למישהי שאני אוהב... האמת, לא בדיוק שיקרתי,
פשוט לא הערכתי נכון את המצב. אני חושב שנשיקות הן דבר נפלא
ומתוק. אין טעם לבזבז אותן. עכשיו, כשאני חושב על זה, אני
מתחרט על זה שנישקתי נשים יפות שלא ממש אהבתי.
אני רוצה שתדעי שמישהו אי שם חושב עלייך...
אני.

שלום לך...
אני חייבת להגיד שאתה נשמע ממש מתוק, למרות שאני בטוחה שאתה
כבר יודע את זה... אני רוצה לספר לך משהו על חרטות: אסור אף
פעם להתחרט על דברים שאתה עושה. החרטה היחידה שלך צריכה להיות
אם אתה לא עושה את מה שאתה חושב שתתחרט עליו אח"כ. להתנשק עם
אישה יפהפיה זה לא דבר הרע, מה שלא יהיה טוב הוא בכלל לא
להסתכל מלכתחילה ולפספס את היופי. זה טוב להציב לעצמך גבולות,
אבל רע לא לעבור אותם לפעמים.
יש לי דוגמה די דבילית לנושא: פעם ראיתי סרט על פגישת מחזור.
הסיפור מספר על כמה אנשים שעברו כל גבול, כי כשאתה מתבגר אתה
חסר גבולות. המסקנה של הסרט היא, שכל אחד פוגע במישהו, לפחות
פעם בחייו. זה קורה, אי אפשר לברוח מזה!! זה חלק מהחיים של
כולנו. החיים עצובים לפעמים, אבל יש גם הרבה רגעי אושר. צריך
רק לדעת לתפוס אותם ולהנות מהם. זה בטח נשמע נורא... אני לא
כזו פסימית בד"כ, היום אפילו עבר עלי יום שמח במיוחד... אבל
עזוב... ספר לי עוד משהו על עצמך, אתה יודע מה? ספר לי על
הנשיקה הראשונה שלך...
אני.

שלום לך...
בוא'נה, אני מת על המיילים שלך... אני מבין  לחלוטין למה שאת
מתכוונת לגבי חיים בחרטה. אני משתדל לתפוס הזדמנויות, לפני
שהחיים יתפסו אותם במקומי.
הדוגמה הקלאסית לזה היא סיפור הנשיקה הראשונה שלי. הייתי בכיתה
ו. היא היתה חדשה בבי"ס שלנו, היא הגיעה מיפן. היא היתה מאוד
מיוחדת בעיני, הילדה הכי יפה.. אחרי שבועות של היסוסים
וגישושים, הזמנתי אותה לצאת איתי. הייתי כ"כ מאושר כשהיא
הסכימה... הלכנו לרכב על סקטים. היא היתה ממש טובה בזה, אבל
אני לא כ"כ.. כל הערב הרגשתי לידה כ"כ מגושם, זה קורה הרבה
בגיל הזה. בסופו של דבר, ליוויתי אותה הביתה. כל הדרך שתקנו.
לא ידעתי מה להגיד לה. הייתי בטוח שהיא כבר אף פעם לא תאהב
אותי. בסוף, לפני שהיא נכנסה הביתה, החלטתי בכל זאת לתת לה
נשיקה. זאת היתה נשיקה כ"כ מתוקה, הנשיקה הראשונה שלי... אחרי
אותו הערב נהיינו חברים. נשארנו חברים המון זמן, כל החטיבה.
מעניין באמת מה היא עושה היום... ספרי לי על הנשיקה הראשונה
שלך...
אני.
נ.ב., את יודעת מה מסקרן אותי? אני רוצה לראות את הפנים שלך
כשאת מקבלת את המכתבים שלי. לאנשים יש חיוכים מיוחדים והבעות
מיוחדות בכל דבר שהם עושים...

שלום לך,
אני אשמח לראות את הפנים שלך כשאתה מספר סיפור, כמו שאני אשמח
לראות את הפנים שלך כשאתה מקשיב. האמת היא שכשאני כותבת לך,
אני מציגה את הדברים שלי בקול רם. אני עושה כ"כ הרבה פרצופים
וכ"כ הרבה קולות, ככה שאם היית פוגש אותי כשאני תוך כדי כתיבה
בפעם הראשונה, בטוח היית בורח...
האמת היא, שפנים אל פנים, כשאין לי מסך להתחבא מאחורי, אני די
ביישנית. אמא שלי תמיד צוחקת עלי. היא תמיד מנסה לשכר אותי,
כדי שאני אשתחרר מהכבלים שסגרתי את עצמי בהם. אם אתה שואל
אותי, היא פשוט רצתה לראות אותי שיכורה... יש לה כזה מן
הומור...
בקשר לנשיקה הראשונה שלי, זה לא סיפור אהבה מתוקי כמו שלך.
הנשיקה שלי הגיעה אלי די בהפתעה... פגשתי מישהו, והפעם הראשונה
שיצאנו היתה ביום הולדת שלי. אני משום מה תמיד יוצאת עם אנשים
חדשים בימי ההולדת שלי.. בקיצור ולענין, הוא נתן לי מתנה,
ורציתי לתת לו נשיקה על הלחי. אבל הוא הסתובב, הסתכל עלי, ודחף
את הלשון שלו פנימה... זה היה הדבר ה-כ-י ד-ו-ח-ה ב-כ-ל
ה-ע-ו-ל-ם כ-ו-ל-ו!!! זה היה בתחילת הערב, ואני חטפתי בחילה רק
מהמחשבה שעם זה אני תקועה עד סוף הערב... מיותר להגיד שיצאתי
מזה די מהר, והיום אני "אפילו" אוהבת נשיקות מתוקות...
רק כדי להוכיח לך עד כמה העולם קטן: יצא לי לראות אותו כמה
פעמים מאז בכל מני מצבים שונים. כל פעם במקום אחר, כל פעם זה
נראה כמו בעולם אחר... מכיר את התחושה? כשהעולם גדול עליך,
ואתה קטן, מנסה לתמרן בחלל??
אני.

שלום שלום,
אני חייב להגיד שהמכתבים האלה ממש מתחילים לתסכל אותי. הייתי
ממש רוצה לדבר איתך עכשיו, פנים אל פנים. אני רוצה להכיר אותך
מקרוב. המכתבים שלך נחמדים, אבל לא מספקים אותי יותר. לא עובר
יום שבו אנחנו לא מדברים, אני ממש נהנה לדבר איתך דרך
המכתבים... אני מרגיש שדרכם אני מתקרב אלייך. אני ממש מרגיש
כאילו את מכירה אותי, ואני אותך. את צצה בראשי בזמנים שונים
במשך היום. אני מדמיין את איך שאת נראית, וכל מה שאני יכול
לראות הוא החיוך שלך. לפעמים, אני יכול לראות גם את העיניים
שלך, את הלחיים הורודות שלך, ואת השיער שלך גולש על הכתפיים..
אח"כ את נעלמת, ונשאר רק החיוך שלך. אני תוהה איך יהיה להרגיש
את הנשימה החמה שלך על שלי, או להחזיק אותך בין ידי, מחבק
אותך. אני מדמיין את החליפות שאת לובשת, מנסה לחשוב על מה
שיצחיק אותך. אני רוצה להצחיק אותך.
אולי אני צריך להתנצל על המכתב הזה... עכשיו בערך 5 בבוקר..
עוד מעט אני אלך לישון. לפעמים, בלילות, אני נהיה מאוד
אמוציונלי. אני מקשיב למוזיקה, נותן לה לזרום בתוך גופי, לא
חושב יותר, רק מרגיש רגשות... זהו הזמן ביום בו אני הכי רגיש.

היום, כשנהגתי הביתה, ניסיתי לשמוע את קולך בראשי. מצאתי אותו
רך ומתנגן... תודה שאת מקשיבה לי. אני מאחל לך לילה רך וחלומות
אדירים. ספרי לי כל דבר שעולה לך בראש... אני...

לילה טוב...
אני עוד מעט הולכת לישון, אז המכתב הזה יהיה קצר יותר...
המכתב שלך היה ממש מתוק, אבל הוא לא הגיוני!! שלא תבין אותי לא
נכון, אני ממש נהנית לדבר איתך ומחמיא לי שגם אתה נהנה כ"כ
לדבר איתי. אבל, וזה אבל ממש גדול, זה נשמע כאילו אתה מתאהב
בחלום!!! אני לא אמיתית בראש שלך, אני לא באמת קיימת לגביך..
נראה לי שיש לך תמונה קטנה שלי בתוך הראש, תמונה ויזואלית
ומוחשית שיצרת בלי להכיר אותי כמעט, בלי לראות אותי בכלל.
אתה לא מקל על עצמך: בחרת באדם רחוק, שלא ניתן להשגה!! אנחנו
כ"כ רחוקים אחד מהשני, רחוקים בזמן ובמקום. מפגש בינינו, הוא
כעת כמעט בלתי אפשרי. מפגש עכשיו הוא באמת בלתי אפשרי!!! זה
מאוד לא בריא בשבילך!!! אתה מבין למה אני מתכוונת? אני לא מנסה
לתקוף אותך. להיפך, אני אפילו קצת דואגת לך.. אתה מתאהב
בפנטזיה של עצמך. הדמיון שלך הוא היצר החזק והנשגב ביותר שלך,
אבל הוא גם המלכודת שלך...
דיברתי על זה פעם עם חברה שלי. היא אומרת שקיימים רק שלושה
סוגים של חברויות בין גברים לנשים:
1 - האשה נמשכת לגבר, אבל הוא לא.
2 - הגבר נמשך לאישה, אבל היא לא.
3 - (זהו המצב האידאלי) - הגבר והאשה נמשכים אחד לשני.
אין באמצע!! אין מצב ביניים!! אין אפורים, רק לבן ושחור
שחותכים את האויר!!! מה אתה חושב על זה? באמת חשוב לי שתבין על
מה אני מדברת, באמת חשוב לי שלא תיפגע. אני באמת נהנית לדבר
איתך... אולי בעולם אחר המציאות היתה אחרת...
תפסיק להאמין בניסים, הם לא באמת קיימים...
אני.

אני לא מאמין! יופי של מכתב...
אני לא מאמין שעלית על זה. לא חשבתי על זה עד שניסחת את זה
במילים!!! אני מבין לחלוטין את מה שאת אומרת. אני תוהה למה אני
מתאהב רק בבחורות שאני יודע שאין לי שום סיכוי להשיג. יש לך
אולי איזו סיבה טובה לכך? אני לא מאמין שלא עליתי על זה
קודם... אולי אני מפחד מהדבר האמיתי, אולי אני מפחד שאף אחד לא
ירצה את האני האמיתי.. אני משתמש במכתבים כבמסכה, ואני אפילו
לא אוהב מסכות. אולי אני עושה את זה כדי לא להיפגע... לא
נפגעתי ממה שאמרת, אלא להיפך - זה היה אחד הדברים היותר
רגישים, כנים, והגיוניים שאי פעם נאמרו לי.
לגבי הניסים: את טועה לחלוטין. הם קורים כל יום!! זה עצוב שאת
לא באמת מרגישה את זה.. זה עצוב, כשמישהו מציב גבולות לחלומות
שלו. זו הסיבה, בד"כ, לכך שהחלומות נדחקים הצידה. זו הסיבה,
שניסים לא קורים...
הפתעת אותי עם המשפט הזה, בתור מישהי שרוצה לכבוש את העולם...
אם תפתחי את העיניים, תראי שהוא כבר שם, מחכה לך... אני מניח
שטעיתי, אי אפשר רק חצי לאהוב, הלב חייב לפעול במלואו...
נתראה בהזדמנות...


ניסיתי לשלוח לו עוד כמה מיילים. רציתי להגיד לו שאני לא באמת
חושבת שהעולם כזה שחור, שיש מקום לחלומות ולתקוות, שהוא פשוט
לא הבין אותי נכון, אבל יותר לא שמעתי ממנו. הוא כנראה התאכזב
מעצמו, התאכזב מהאהבה..