ויש את אותם רגעים, הטהורים לגמרי, המלאים, האלו שאי אפשר
לשנוא בהם, אי אפשר לכעוס, להתעצבן, להתעצב, הרגעים הקטנים
האלו שגורמים לכל ניצול שואה לחייך, לנכה לקפוץ. אותם הרגעים
שאתה מסתכל על העולם, על החבר'ה והם מחייכים מבפנים, הרגעים
שביחד אמיתי ומיצאותי. שלמילה זיוף אין תרגום. הרגעים שהמלצמות
לעולם לא יתפסו, כי תמונות רגילות לא יתפסו את ההרגשה, ההרגשה
שבשבילה אומרים תודה שמרגישים. הרגעים שלא חולמים עליהם,
הרגעים שלא מחכים להם. האלו שבאים בהפתעה וצובעים את הכל בכחול
בהיר שמסנן, ונותן רק לאמת להכנס ופתאום גם היא יפה.
אלו הרגעים שאנחנו אף פעם לא זוכרים |
