סוף סוף נכנסתי הביתה!  ...השעה  כמדומני  הייתה ארבע אני
השלכתי את התיק שנראה כבד מנשוא בחדר ולקחתי לי מיץ תפוזים. כל
מהלכי היו מעורפלים כתוצאה מאיזה אירוע גופני ועם כל הכבוד
למורי האהוב להתעמלות זוהר שדה אבל שעתיים של שיטוט וריצה
אחרי בחינה בתנ"ך זהו לא בערך, אלא במדויק- הסיוט הכי גדול !
בכל מקרה כל זה כבר לא היה כלכך עקרוני , באותם  רגעים כבר
הייתי על סף עלפון  והמטרה הייתה ברורה -להתקלח ! להתקלח
ולישון. נראה שאמור היה לקרות הכל הפוך, המים החמים היו אמורים
להגמר  ובטוח היה אמור להיות איזה בוחן למחרת, הלא אלו הם חוקי
מרפי שבטוב לבם תמיד משסים מותניים ומתייצבים לצידי באש
ובמים.
הפעם ,להפתעתי  הגמורה, הכל  הסתדר לטובתי . הנה עמדתי לי מתחת
לזרם המים החמים והרגשתי הכי מאושרת בעולם, זרמתי לי יחד עם
המים לחופי ימות רחוקים יחד עם האלמוגים הסגלגלים עד הרגע בו
אמא  נכנסה בסערה פנימה, אני לא זוכרת מה בדיוק קרה אבל  זה לא
הכעיס אותי כלל, דווקא שמחתי.  לולא הייתה נכנסת מזמן כבר
הייתי טובעת יחד עם האלמוגים שלי.
פניתי למיטה ונרדמתי מיד, אך לא ישנתי בדיוק, יהיה יותר נכון
לומר שהתמוטטתי מרוב עייפות.  עוד יכולתי לשמוע כל מיני קולות
דהויים, צלצולי טלפון, צחוק  ואת המחשבות של עצמי,  באיזה רגע
גם נזכרתי  בשיחה עם רון , במה שהוא אמר לי שלשום באישון לילה,
בזה שהרגשתי חסרת אונים בתשובתי המבולבלת וגם שעכשיו הוא משתדל
להתעלם ממני  ...כעסתי על עצמי, כעסתי עליו ונרדמתי כליל.
כש התעוררתי ,אחרי שעתיים, אחי קיפץ לו כמנהגו בכל הבית והכל
שב למסלולו בראשי , למרות שהייתי נותנת הכל כדי להמשיך לישון
עוד ועוד . נראה ששעתיים לעולם לא יכפרו על  המחסור שהצטבר, אך
העולם כמנהגו נוהג .. יש אנשים שבשתיים בלילה נמצאים בחלום
השביעי ויש אנשים שבשתיים בלילה ביד אחת בדיוק מתקרבים לסוף
פרק י"ט בויקרא   ובשניה מתחילים לקרוא את הפרק באופטיקה. אני
אישית  היא הגדרה מהלכת לסוג השני.
וכך המשכתי לברך על שהתמזל מזלי היום ,גם אחרי שהתעוררתי
ווידאתי שאכן כל בני הבית שמו לב לכך שאני ערה  אף אחד מהם לא
ביקש ולא דרש ממני דבר ויכולתי להמשיך להתמע לי באיזה עולם
דימיוני שבין החלום לבין המציאות.  חטפתי לי משהו לאכול
והדלקתי איזה ערוץ ושוב  רק כדי  שבשום אופן אני לא אתעורר
לגמרי קראתי במהירות את שורות התרגום וזרמתי לי עם הגבורה,
הזדהתי איתה  כשהיא, לצלילי המוזיקה העדינה  ,עוברת  שוב ושוב
בין הרגשות לדילמות . גם אני כמוה הרהרתי בשלי ובי צביטה קטנה
מלווה בצמרמורת ..רציתי שיחבקו אותי חזק חזק ,בלי מילים
,"אויש! " נזכרתי פתאום שיש לי חיבור לשכתב וחזרתי לחדרי- נראה
שהתעוררתי.