הסיפור הזה נכתב בהומור מלא ובלי שום כוונה לפגוע. מי שחושב
שהוא עלול להפגע - יותר ממוזמן לא לקרוא את הסיפור.

נסעתי לי ברחובות העיר בשעת לילה מאוחרת. שום דבר אינו פתוח,
אפילו הקבצן שתמיד נמצא ליד הבנק נרדם לו על השטיח המרוט ששימש
לו כבית. נסעתי לי בכיוון לא מוגדר ובכוונה מוגדרת להסתבך לי
בצרות לא מוגדרות.
בלי לשים לב הגעתי לאיזור המוזנח של העיר. בפינה, ליד דלת של
מועדון סנוקר מפוקפק, עמדו להן שתי בנות בלונדיניות לבושות
במיני קצרצר, עקבים גבוהים, חזיות תחרה וחולצות שקופות.
כשהתקרבתי אליהן עוד יותר הבחנתי כי הן לא רק לבושות זהה, הן
גם תאומות. צל של חיוך עלה על שפתי כשבלמתי לידן. אחת מהן
ניגשה אל האוטו. "מחפש זיון?" שאלה אותי. עניתי לה שכן ודרשתי
שגם אחותה תצטרף. "זה יעלה לך הרבה יותר". היא ענתה ואני
סימנתי לה שזה בסדר. היא קראה לאחותה ושתיהן נכנסו למכונית.
הבטתי בהן דרך המראה. הן נראו לי מאוד מוכרות.
המשכתי להביט חליפות על הכביש ועל המראה ובעודי מנסה להבין
מאיפה הן מוכרות לי, מצאתי מוטל קטן ומוזנח. חניתי ויצאתי
מהאוטו כששתיהן בעקבותיי. שכרתי לנו חדר לשעתיים ועלינו
שלושתינו למעלה. כשנכנסנו לחדר התיישבתי על המיטה והן עמדו להן
ליד הטלויזיה. ניכר בהן שהן נבוכות.
"איך קוראים לכן?" שאלתי בניסיון להקל על המתח.
"איך אתה רוצה לקרוא לנו?" אמרה אחת מהן בטון שמנסה להיות סקסי
אבל בהחלט לא מצליח.
"נו?" הפצרתי בהן שוב.
"אני מרי קייט וזאת אשלי". ענתה השניה.
'מרי קייט? אשלי?' חשבתי לעצמי ופתאום זה היכה בי. הפה שלי
נפער והעיניים נפערו לרווחה, מתחרות עם הפה על הגודל. כמובן!
מרי קייט ואשלי אולסן! איך לא זיהיתי את עיני הכלב הכחולות
שלהן, השיער הבלונדי הגולש והעובדה שהן תאומות!
עמדתי ככה המום במשך בערך רבע שעה כשהן החלו לזוז באי נוחות.
"תראה אנחנו על תעריף של שעה, אז אולי נתחיל כבר?" אמרה מרי
קייט.
משראו שאני לא מגיב ניגשו אלי שתיהן והחלו להפשיט אותי. המשכתי
לעמוד קפוא עד שאחת מהן החלה לפתוח את המכנסיים. קפצתי הצידה
כאחוז תזזית.
"אני לא...אני לא יכול". אמרתי להן.
"בטח שאתה יכול". אמרה אשלי, מנסה להרוויח את כספה בכל מחיר.
היא ניגשה אלי שוב וכרעה על ברכיה. היא פתחה את המכנסיים ופיה
החל לעבוד במרץ. התמסרתי לתחושה המדהימה וראשי נשמט אחורה.
לאחר מספר דקות היא קמה, השכיבה אותי על המיטה והחלה להתפשט.
היא הלבישה לי קונדום והתיישבה עלי והתחילה לדהור במרץ. לאחר
מספר דקות הרגשתי את האורגזמה מתקרבת כשפתאום חלפו בראשי כל
הפרקים של צער גידול בנות שנהגתי לראות. בדמיוני ראיתי את מישל
הקטנה לבושה במיני קצרצר ועקבים גבוהים וקורצת אלי. המחשבה
הזאת זיעזעה אותי כל כך שדחפתי את אשלי מעלי והיא נפלה
מהמיטה.
"מה אתה דפוק בראש?!" היא צעקה ואחותה ניגשה אליה. קמתי מהמיטה
ולבשתי חזרה את מכנסיי.
"אני לא יכול! אמרתי לכן שאני לא יכול!" אמרתי והשלכתי על אשלי
את בגדיה.
אשלי החלה להתלבש ומרי קייט ניגשה אלי.
"זה שאתה לא מסוגל לא אומר שאנחנו לא רוצות את התשלום שלנו".
היא אמרה בקול קשה.
"אני מוכן לשלם את כל הכסף שאני חייב אם רק..אם רק תסבירו לי
איך הגעתן למצב הזה!" עניתי בקול רועד.
אשלי הוציאה מתיקה חבילת סיגריות, לקחה אחת לעצמה, נתנה אחת
לאחותה והציעה גם לי אחת. משסירבתי היא הדליקה את שתי הסיגריות
והחזירה את הקופסא לתיק. היד שאחזה בסיגריה רעדה וניכר כי קשה
לה לדבר על זה.
מרי קייט עצמה נעמדה ליד החלון והביטה החוצה אל הרחוב המזוהם.
אשלי התחילה לספר בקול רועד את קורותיהן.
"עד גיל 13 הצטלמנו לעוד ועוד סדרות. ההצלחה שלנו הייתה מסחררת
והרווחנו המון המון כסף. לאט לאט הפסיקו להציע לנו עבודות,
הסוכן אמר שלציבור כבר נמאס מאיתנו. הילדות הקטנות עברו לשגעון
חדש והקהל המבוגר לא רצה אותנו. בסוף ההצעות היחידות שקיבלנו
היו לסרטים סוג ב'. הכסף אזל מהר בגלל שהיינו ממש בזבזניות
ובסוף נשארנו בלי גרוש על התחת. עבדנו בעבודות מזדמנות כדי
להרוויח כסף למחייה ובסוף הגענו לכאן. שמענו מכמה בנות שעבדו
איתנו באיזה באר שזאת דרך קלה ומהירה להרוויח הרבה כסף". היא
שאפה שאיפה ארוכה מהסיגריה "רק שזה לא כל כך קל". היא אמרה
בקול שבור ונשפה את העשן החוצה. היא החלה לבכות ואני חיבקתי
אותה וניחמתי אותה.  לבסוף אחרי רבע שעה של בכי היסטרי היא
נרגעה ונשענה אחורה על הכורסא שעליה ישבה. מרי קייט סובבה את
ראשה מהחלון וגם בעיניה ניקוו דמעות.
"אז עכשיו אתה יודע את כל הסיפור" היא אמרה באותו קול קשה
ממקודם. "תן לנו את הכסף ותחזיר אותנו". מזועזע קמתי ושלפתי את
ארנקי מהכיס. מרי קייט נקבה בסכום מסויים ואני נתתי לה 100
דולר יותר. אין לי כסף מיותר אבל הרגשתי שאני חייב.
הסעתי אותן לפינת הרחוב החשוכה וכשהן יצאו מהמכונית שלחתי יד
מהחלון, תפסתי את ידה של אשלי ושאלתי:
"אפשר חתימה?"