[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דלית ספיר
/
מחזוריות

רומח הדרקון. זאת היתה צריכה להיות הבחירה שלך. רומח הדרקון.
זה לא היה כזה נורא לקרוא את זה. וזה ספר שאיפשר למצוא נושא
לשיחה עם בנים בחטיבת הביניים. (עדיף על ממוצעי הקליעות של
קיקי וואנדאווי וכריס מאלין). רומח הדרקון. עם הרומח והדרקון.
והמבוכים. והדרקונים. הבנים כל כך היו שמחים שאת יודעת מה זה,
גם הספורטאים שביניהם. העיניים שלהם היו נוצצות והם היו קוראים
לך קיטיארה. אבל לא, את בחרת את IT. זה. סטיבן קינג בשיאו. מלך
האימה, אדון הריאליזם הפנטסטי, סיפור הילדות המושלם שממלא את
הנפש בנוסטלגיה מגולגלת בתוך פחד בריא. משהו ששווה לחזור
ולקרוא.

במילא היו מתוכננים לך ימים של דם ועצבים. שוב ארזת את בן-הזוג
ושלחת אותו לאמא שיגור איתה קצת. הוא כבר מתכנן את לוח הזמנים
החודשי בהתאם. שיילך לאמא. שהיא תלחץ עליו קצת לגבי חתונה ואיך
שהיא רוצה לראות נכדים. שגם יסבול בזמן שאת מתמודדת עם עוד
חודש בדרך לשלושים כשאת לא בהריון אפילו שכבר חצי שנה לא לקחת
גלולות. זמן טוב גם לך להיות עם עצמך וחומרים לימודיים. את
צריכה לזכור לפעמים שאת לא יכולה להיות לבד.

ואז התאום מציע לחזור לילדות במקום המנה החודשית של המידע
האקדמי. למה בכלל לחזור ? תנסי, זה משעשע. הוא קרא את שר
הטבעות כעבור כמעט עשרים שנה. הסאגה הענקית והאינסופית שהוא
עיכל בקושי לפני בר-מצווה הפכה עכשיו למעשיה פשוטה וקלילה והוא
נהנה מכל דקה. אפילו תיקתק את הסילמריליון ישר אחר-כך. הוא
קולל בחיים מסובכים. שנים את חופרת בהוויה שלו ורק מגלה שכל
מילה שלו היא אייקון שפותח עולם שלם שמתחבר לעשרות עולמות
אחרים בקשרים שהוא היה רוצה שאנשים אחרים יבינו. השאיפה היחידה
והלא מושגת שלו היא למצוא את הפשטות. כל כמה זמן הוא מוצא איזה
שביל של בריחה שמאפשר לו לנשום קצת לפני שהוא מתחיל לרוץ בו
"כי ככה הוא" ואז הוא מגלה את הפיתולים בשביל וצולל לעוד
מערבולת. אלה שבילים שלמדת גם את לשרוד עליהם. הפעם הקו של
השפיות מגיע בדמות ספרי תיכון וחטיבה. אם לו זה עשה טוב אז למה
לא לך ? זה הגיוני. לוקחים איזה רומח דרקון, קוראים אותו,
חוטפים התקפי נוסטלגיה, הטובים מנצחים, הרעים מתים, קצת
הרפתקאות, תודה רבה, להתראות.

ואת אומרת IT. בגלל הקיץ האמריקאי הטיפוסי של לשחות בנהר
ולארגן חבורות. את צריכה את הבריחה הזאת. לא לאנסלון, ליערות
האלפים ולקיטיארה. את רוצה לחזור לילדות שלך כשההורים ויתרו לך
ולא שלחו אותך למחנה קיץ. ולחבר הראשון שהייתם הולכים לראות
יומיות, לשחק במחשב, להמציא שמות לילדים שיהיו לכם ולשכב על
הגב ליד הנהר ולקרוא סטיבן קינג. אז את מתחילה לקרוא ולא שורדת
חמישים עמודים.

"היא נזכרה שהיא היתה במחזור פעם אחת ופתחה את הארון שמתחת
לכיור השרותים כדי להוציא מטלית סאניטרית. היא זכרה שהיא
הסתכלה על הקופסה של התחבושות ההיגייניות וחשבה שהקופסה נראתה
קצת מרוצה מעצמה, כמעט נדמה לה שהיא אומרת : שלום פאטי ! אנחו
הילדים שלך. אנחנו כל הילדים שאי פעם יהיו לך ואנחנו רעבים.
הניקי אותנו. הניקי אותנו בדם"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מים חודרים,
שקטים עמוק.





ביג מק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/6/02 19:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דלית ספיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה