[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"את כל הזמן צוחקת ומיתפרעת, ומיתגלגלת בחול... ולפעמים עושה
אפילו חיקוי דפוק של ג'וק שעוד לא מת אז איך זה, שאת יכולה
לעשות שיחות רציניות כאלה?
למה כשאת מדברת זה נראה כאילו את מותקשת וכאובה על כל כך הרבה
דברים?"
"אתם באמת רוצה לדעת?"

(אני מתחילה לגלגל את הזיכרונות הרחוקים האלה שנייה לפני שאני
פותחת את הפה, והקולות האלה מהדהדים לי בראש, כל כך קרוב
פתאום)
.............
די תפסיק אני מתחננת די כואב לי בבקשה" אמרתי כשראשי נחבט בקיר
הכיתה הריקה.

"תומר אף פעם לא היה עדין איתי, וכל הגוף שלי כאב אחרי המכות
שקיבלתי, יצאתי מהכיתה וחזרתי לשעור.
אף אחד, במיוחד לא המכשפה הזאת שישבה מול הלוח, הבין את הסיבה
שבגללה נראתי מותשת והיה לי סימן אדום בצוואר.
בסוף השעור כולם חשבו ששכבתי עם מישהו, אבל מי יכול לתאר לעצמו
שנערה בת 15 ברחה משעור, כדי שידיד שלה ילמד אותה להגן על
עצמה?"

"אני יושבת כאן... ומספרת משהו שכבר קרה ואולי יקרה בחיים של
מישהי אחרת."

"אני כל כך אהבתי את תומר החבר של סיוון חברתי הטובה ביותר"

לתומר היו עיניים כחולות משגעות וגוף יפה כל כך לא יכולתי שלא
לראות אותו כל יום. הוא היה בולט כל כך בין כמויות הילדים בבית
סיפרי.
הוא למד בכיתה השנייה וישב ליד סיוון.
כל הזמן ראיתי אותו בשקט "אסור שאף אחד ידע שאני אוהבת את החבר
של סיוון, חשבתי."

"הוא אף פעם לא שם לב אלי עד לאותו יום..."

חזרתי משעור הספורט ונכנסתי לכיתה המקבילה.
שני בנים אמרו לי לצאת. לא יצאתי, התנגדתי, והם בעטו בי החוצה.
תומר ראה את זה ובא להגנתי למרות העובדה שהם היו חברים שלו.
תומר שאל אותי אם הכל  בסדר והציע לי כמה שעורים בהגנה עצמית.
הייתי בעננים תומר הילד הכי מדהים בעולם רוצה לעזור לי?
אני ישר אמרתי כן וקבענו להיפגש בפארק שליד הבית שלו.
לבשתי את בגדי הספורט הכי יפים שלי ואספתי את השיער יפה.
זה הי האימון הראשון.
אחר כך היו אחרים.
האימונים היו מוזרים אבל איזה כיף אני עם הבן הכי מדהים בעולם
והוא רק בשבילי.
יום אחד ניפגשנו זה היה בזמן שעור ערבית ברחנו ונכנסנו לכיתה
ריקה.
הוא רצה שנילחם שאני אראה לו את כל מה שאני יודעת.
הלכנו מכות, הוא לא ריחם עלי זאת היתה הפעם הראשונה שהוא הרביץ
לי.
בסוף היום לקחתי את המעיל שלי, כדי שלו יראו את הסימנים על
הידיים ורצתי הביתה.

"לא הבנתי את החוויה שעברה עלי."

"היו לי כל כך הרבה אימונים כאלה עד כדי כך שהתחלתי לשקר לכל
העולם כדי שהאימונים האלה יצאו לפועל."

"הינו ניפגשים בכל שעה ביום, בכל יום בשבוע, ומתאמנים.

"הכל היה טוב מבחינתי עד הרגע שחשבתי שכדי לי להרוס את הקשר
שלו עם סיוון, כדי שהוא יהיה רק שלי.
זה לא הלך והוא גילה אותי, נפגשנו והפעם הוא בכלל לא ריחם
עלי.
הוא הרביץ לי עם כל דבר שהיה לו בסביבה ברזלים, מוטות, חבלים,
בעיטות אגרופים.

"זה היה נורע הוא אמר שהוא לא ידבר איתי אף פעם."

"יום אחר כך לא לכחתי את המעיל, כמה חברות ששמעו מהכל סיפרו
למורה שלי, בסופו של דבר בגלל הסימנים והשריטות העמוקות נאלצתי
להגיש תלונה."
.......................................................................................




"הכל היה אמיתי... אני נשבעת!
מאחורי המסכות והשקרים של כולם זאת האמת שלי
וכאן.... 4 שנים אחרי שחתמתי על עדות אתם שואלים אותי, למה אני
נראת לפעמים כאילו הבחורה הכי מצחיקה בעולם, נראת כאילו היא
מתה?
ועכשיו אני עונה לכם: סיבת המוות אהבה"



         מוקדש לבחורה המיוחדת שמאחורי הסיפור....







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשמישהו אומר:
"זהו" הוא בעצם
אומר:
"זה הוא"
אז מה ההיגיון
בלסיים משפט
בצירוף המילים:
"זה הוא" ?!?!




זאת שחשבה על
זה


זהו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/6/02 18:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סוניה רמפל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה