ישבתי בג'יפ משועמם והאזנתי בסקרנות מיותרת לאיש שדיבר בסלולרי
מדגם סטארטק . היה לו פרצוף  של מי שקיבל את הפלאפון חינם
במבצע של הקו אופ או משהו. לא כמוני- מי שאץ בחדווה לקנות את
הפלא בשמונת אלפים שקלים, כמעט ביום השקתו. מאז ערכו רק ירד,
כשכל מורה בפנסיה פגעה ביחודו. בכל אופן האיש המבוגר כבן
חמישים וחמש, נראה מצוין. עיניו הכחולות, עורו החלק והנקי,
זקנו המגולח למשעי, העידו על צעירותו בה לבטח נחשב לעלם מבוקש.
אשתו לעומתו נראתה רע.  גם כשאמצתי את דמיוני לא הצלחתי לתארה
כנערה חיננית ושופעת מיניות. בשנייה ששאל (כנראה את בנו)
"דיברת עם אמא ?" הצטנפה אשתו עוד יותר. "לא- אמא לא על ידי"
שיקר למענה, הניח שורש כף יד מעודדת על כתפה וליטפה בחום.
ריחמתי עליה מאוד, הבחנתי במבטה המיואש והבנתי שרע לה. האיש
המבוגר סיים את השיחה ולחש  לה דברים מעודדים. שניהם עשו רושם
של אנשים אמידים. חיברתי את הנתונים והסקתי כי הוא מתנהג אליה
אומנם בנימוס, אך לא נמשך אליה, אלא מקיים איתה מערכת כלכלית
הנקראת בית. היא מצידה לא ביחסים טובים עם ילדיה, רע לה- הכבשה
השחורה. הוצאתי את אקדחי המונח  קבע מתוך רשלנות  במגרת
הכפפות, דרכתי אותו ומתוך רחמי דפקתי לה כדור בראש , השתדלתי
לכוון בזוית אלכסונית מהלחי דרך הרכה, על מנת להגדיל את הסיכוי
למוות מהיר ללא כאבים .  פספסתי. הקליע יצא מהלחי השנייה.
קילוח דם ניתז מפרצופה, נפלה והתפתלה על הרצפה כשהיא המומה
ונאנקת. "מצטער" משכתי בכתפי נבוך,
"קיוויתי שזה יקרה ללא כאבים", נתתי לאיש את האקדח הדרוך
שעדיין עישן את האימה מלועו והוא לקחו לידיו באופן שהעיד כי
היה בר ניסיון ירי. הביט בתנועה סיבובית אל תוך פתח הבריח,
וידא שהמתין שם כדור וגאל אותה מפרכוסיה. אחרי שנפחה את נשמתה,
הנחנו אותה  על עגלת הסופרמרקט והעלנו אותה אל תוך אחורי
הג'יפ. בדרך האיש בכה. הודה שעודדתי אותו למעשה שבעצם מאוד
רצה, ומצד שני נגד באופן מחריד את כל ערכיו ואמונותיו. קברנו
אותה מתחת לערמת חרא של עופות במושב אורה . האיש  התעקש שנשטוף
את העגלה ונחזיר אותה לסופר,  גם לא ויתר על חמשת השקלים
שנתקעו בעגלה ואף ערב את הקופאית הראשית על מנת שתחלץ בעבורו
את המטבע.  נפרדנו בלחיצת יד. יותר לא ראיתי ולא שמעתי על אותו
איש. סביר להניח שהסתבך באשמת אותו עניין, מעניין אם הצלחתי
לחמוק מאשמה פלילית בזכות שלא עלו על עקבותיי, או משום שבחר
לחפות עלי ולקחת את כל האחריות על עצמו. אני מניח שבזכות הסיבה
השניה.
איש טוב. גם אני איש טוב .