עופר ילד רחוב צוחק
בועט בפחיות ריקות,
משוטט בלילות עם העצים.
מנסה להסתתר מהחיים
מהזוהמה של העיר הזו,
שזורמת ברחובות ראשיים
וממשיכה ברמזורים אדומים.
ואנחנו חלק מהזוהמה הזו,
אנחנו חלק מהפרשותיה.
היא תמיד שוטפת אותנו
לתוך אגני חמצון,
שם אנחנו נראים בהירים יותר
זכים יותר.
אבל לא עופר,
כי עופר היה שם ויצא
ועכשיו הוא מביט בנו מהצד
ומתחבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.