[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הכל התחיל בקיץ בשנה שעברה...
היייתי אז בכיתה י', אני וכל החברות שלי הלכנו לחופשה
באילת...
בהתחלה היה די משעמם...למרות שזה אילת..אבל אז ביום השני של
הטיול בערב הלכנו לים ושם ראיתי אותו...קראו לו גיא הוא היה
נראה כמו אחד שיצא מתוך חלום. היה לו גוף מהמם שיער שחור קוצים
ועיניים ירוקות מהממות שאפשר לראות בהן את ההשתקפות של
עצמך...בכל אופן ידעתי שאין לי שום סיכוי איתו כי הוא חתיך
מהמם ואני סתם אחת אז פשוט המשכתי לשכב על החוף ולהשתזף...עברה
לה שעה בערך וכבר הספקתי לשכוח אותו...הלכנו לקנות ארטיקים
במזנון ובדיוק שעמדתי בתור הוא היה מאחורי...הוא שאל אותי כמה
עולה שוקובו ואני כמו טיפשה לא יכולתי להוציא מילה מהפה רק
עמדתי במקום ובהיתי בו...הוא שאל אותי שוב, והפעם עניתי
לו...שנינו קנינו את הארטיקים...הייתי בטוחה שזהו הוא ילך ואני
לא אראה אותו התחלתי ללכת בשביל והוא התחיל לרוץ אחרי..."חכי
לא אמרת לי איך קוראים לך" הוא קרה. הסתובבתי אחורה "לבנת"
עניתי, "אני גיא, נעים מאוד" הוא אמר וחייך אליי חזרה. התחלנו
ללכת בשביל המפותל זה לצד זה ודיברנו, הוא סיפר לי על עצמו ועל
המשפחה שלו וגם אני סיפרתי לו על עצמי, מסתבר שבסוף הוא גר
במרחק של רק 10 דקות נסיעה מהבית שלי. הזמן עבר כל כך מהר וכל
כך נהנתי איתו שכמעט שכחתי מחברות שלי ושהגיע הזמן לחזור
למלון...נתתי לו את מספר הפלאפון שלי כדי שיתקשר. עוד באותו
לילה קיבלתי צלצול ממנו, כל כך שמחתי אני לתומי חשבתי שהוא כבר
הספיק לשכוח דיברנו המון זמן כמעט כל הלילה, אני שלא אוהבת
לדבר בטלפון, אבל הפעם זה היה שונה. ידעתי שאנחנו לא מכרים
הרבה זמן אבל זה היה נראה כאילו הכרנו במשך שנים. סיימנו לדבר,
ניתקתי את הטלפון וחיוך גדול מאוהב היה פרוס לי על
הפרצוף...אני חושבת שבחיים לא הרגשתי ככה כלפי מישהו, זו הייתה
אהבה ממבט ראשון כאילו נועדנו להיפגש. למחרת בבוקר לא הצלחתי
להוציא אוותו מהראש לשי...כל החברות שלי כבר חשבו שמשהו לא
בסדר איתי. כל היום חיכיתי לטלפון ממנו אבל הוא לא התקשר גם
למחרת חיכיתי וגם ביום שאחרי אבל הוא פשוט לא התקשר...חזרתי
הבייתה די עצובה במחשבה שהכל נגמר...הזמן המשיך לעבור, כבר
עברו שבועיים, הגיע יום שישי ואז בשמונה בערב הוא התקשר. כל כך
הייתי שמחה הוא אמר לי שהוא לא יכל להתקשר מסיבות אישיות שהוא
לא פירט (ידעתי שזה סתם תרוץ אבל העדפתי לעשות כאילו אני
מאמינה) הוא הזמין אותי לצאת איתו ואמר שהוא יאסוף אותי
בעשר...ניתקתי את הטלפון רצתי למקלחת כולי התרגשות כל מה
שיכולתי לחשוב עליו היה איזה שמלה אני אלבש. השעה הייתה כבר
שתיים עשרה ודורון עדיין לא בא. "אולי משהו קרה לו?" חשבתי
לעצמי..."אולי משהו צץ והוא לא יכל לבוא?" כנראה שסתם ניסיתי
לעודד את עצמי. ניסיתי שלא לבכות אבל לא יכולתי הדמעות הציפו
את עיני נשכבתי על המיטה שאני לבושה בשמלה הכי יפה שלי
ונרדמתי. יומיים אחרי גיא התקשר אליי ושוב הוא המציא תרוצים
מוזרים כמו תמיד...הוא אמר שהוא יפצה אותי והבטיח שנצא
לסרט...ב9 הפעמון בדלת צלצל והוא הופיע עם מבט מטופש על הפנים
וזר של פרחים..."זה בשבילך, התגעגעתי" הוא אמר ונתן לי נשיקה
על הפה. אני בדרך כלל ילדה ביישנית אבל זה היה נראה כל כך נכון
באותו רגע...הסתכלנו אחד לשני בעיניים והתנשקנו שוב אבל הפעם
צרפתית. זה היה מושלם אבל כמו שאומרים זה היה מושלם מידי כדי
להיות אמיתי...יצאנו לסרט היה ממש נהדר אכלנו פוקפורן וצחקנו
הוא הסתכל על הסרט ואני הסתכלתי עליו...הבילוי המושלם בשבילי.
הסתכלתי עליו במבט מטופש מבט מאוהב. הסרט נגמר והוא ליווה אותי
הביתה. כשהגענו הביתה הצעתי לו להישאר קצת עלינו למעלה לחדר
שלי, אף אחד לא היה בבית. הוא נעל את החדר עם המפתח שהיה בדלת
והכניס את המפתח לכיס. הרגשתי קצת מוזר אבל הוא אמר שככה לא
יפריעו לנו. התיישבתי על המיטה והוא התיישב לידי ולאט לאט הוא
התחיל ללטף אותי ולנשק אותי בכל הגוף. נמשכתי אליו אז פשוט
נתתי לעניינים לזרום. הוא פשט את החולצה שלו והתחיל לפתוח את
הכפתורים שלי. "אני לא חושבת שאני מוכנה" אמרתי בגמגום "אל
תדאגי את תהני" הוא אמר וחייך אליי את אותו חיוך טיפשי...הכל
המשיך ואני שיתפתי פעולה זה היה די כואב זו הייתה הפעם הראשונה
שלי אבל שמחתי שאני עם מישהו שאני אוהבת ולא עם סתם אחד. קמתי
בבוקר והוא כבר לא היה. הייתי כל כך עצובה לא היה לי מה לעשות
הרגשתי כל כך מנוצלת וזולה, חשבתי שהוא אוהב אותי איך יכולתי
להיות כל כך טיפשה ולהאמין לשקר הזה??? אחרי שבוע בערך הוא
נזכר להתקשר וזהו הא גמר איתי הוא אמר שזה לא יילך שאנחנו לא
יכולים להמישך להתראות "משהו לא בסדר איתי?" שאלתי "לא את היית
כל כך חמודה אני פשוט לא בשבילך" ניתקתי את השיחה ומרוב כאב
נפלתי אל המיטה חיבקתי את הדובי שלי והתחלתי לבכות....לבכות
כפי שלא בכיתי מעולם הדמעות זלגו על הכר, לא יכולתי לזוז רציתי
למות או פשוט להתעורר ולגלות שהכל היה רק חלום רע...אבל זה לא
היה חלום הכל היה אמיתי וזה כל כך כאב...זו הייתה האהבה
הראשונה שלי, הוא ניצל את התמימות שלי את הגוף שלי את הרגשות
שלי, ואני נשארתי לבד בודדה שבורה ובוכיה...כולם ניסו לעודד
אותי, אמרו שהוא לא שווה את הדמעות שיש עוד דגים בים אבל אני
לא הצלחתי להתגבר, עברה כבר חצי שנה ואני עדין חושבת עליו,
גיא, הבחור שתמיד רציתי, האם הוא ישוב? האם הוא יתקשר? או שהוא
כבר שכח אותי מזמן? כנראה שאני פשוט אצטרך לחכות ולתת לזמן
לרפא את הפצעים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ס-ל-ו-ג-ן...
עכשיו תגיד את
זה שוב ,
לאט , ככה..
מתגלגל על
הלשון
ס.ל.ו.ג.ן


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/02 10:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קווין אוף הארטס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה