[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני הייתי אלוף העולם בFreeCell. זה לא היה קשה כמו שחשבתי,
היה לי כשרון טבעי, כשרון של נזירים לוחמים. הייתי יכול לראות
את המשחק, לפני שנגעתי בקלפים. ויכולתי לראות את הדרכים
לנצחון. לא אחת אלא כמה. כאלה אלגנטיות וכאלה סתם. שהתכוונו
שנלך בהם... העדפתי לשחק מול המחשב. ככה יש מולי תוכנית ברורה
שחשבו עליה ב Microsoft, יכולתי להבדיל בין אנשים שונים שבנו
את המשחקים, לפי הסגנון, התחכום...

זה דורש המון ריכוז, כמו שאתם בטח מנחשים, אחרי שמתרכזים מספיק
זה פשוט- Falls into place. כל קלף לסדרה, כל סדרה לעמודה...
ואז למצוא את המפתח ו... קליק- הכל מתקפל באלגנטיות של חתול
שקופץ על יונה שמנמנה.

אבל זה היה הרבה יותר מזה- מכירים את השיר הזה, Shape of my
Heart? אז זה ככה. יש הרבה יותר מאחוריהם. הערבוב של הקלפים
נשלט ע"י היד, היד ע"י התת מודע, התת מודע- ע"י כוחות שאנחנו
עוד לא מבינים.
במחשב זה הרבה יותר פשוט- אין למחשב אקראי. הוא ליניארי.
הRandomize  שלו עובד על בסיס השעון הפנימי, ולזמן שלנו יש
רצונות משלו- הוא שולט בנו, דואג לנו. הוא אחראי שהכל יתקתק...
שהכל יזוז.

לקלפים יש איזה קשר למציאות, את זה גיליתי שבא איזה אחד לחתום
אצלי על טופס טיולים, משתחרר על סעיף נפשי, לא הפסד גדול.
נשארנו 52 במפקדה, אם לא סופרים את הטבחים, מסופחי השלישות
ושאר ירקות. ובזמן שאני מחכה לכוח של גדוד 77 שיבואו לחתום על
תצלומי אוויר של רמאללה זרקתי אצבע לכיוון ה F2. אבל הפעם-
הפעם זה הסתדר, לא ידעתי בדיוק מה היה שונה באותו רגע והסתכלתי
שוב, משחק רגיל, לא פשוט, מאלה שנותנים את האסים על ההתחלה,
אבל ראיתי כמה שבילים... אבל היה עוד משהו מעבר, היה
Connection, זה התחבר לי לאט בראש.

והקולות שלי בראש אומרים לי מה לעשות, כאילו יש מסביבי מקהלה
של לחישות כולם בקול שלי, Aspects of me עומדים, נושפים לי
בעורף, והתמונה עדיין מעורפלת, ברקע מוזיקה קצבית, חוט נשזר
וקשר נפרם. מקבל צורה, פנים, אישיות. כמעט ברור. כמעט מצאתי.
Almost, על קצה הלשון אבל לא...
...לא מוצא את הדבר שאני יודע שקיים. והקולות לא ברורים ואני
מדבר בשפה לא מובנת,  הקשר מתהדק, על קצה הלשון.
אני ממשיך להחזיק את הקצה, מושך בריכוז, רואה תמונות בעיבוד
ממוחשב שראיתי פעם אבל לא זוכר איפה, של חבל ארוך בחלל שבקצהו
קשור עולם מסונטז, ירוק כזה, רחוק, קטן. מושך, אבל אי אפשר
לדעת עם הוא מתקרב.

אז נכנס למשרד 9 יהלום, אמר משהו על שמירות, לא ממש הקשבתי, רק
בהיתי בו- קלף בשר ודם. שטוח אבל חי. הוא אמר עוד משהו, על למה
אני נראה הזוי. I snapped out, הבנתי מי ואיפה אני, מולי רותם
בר, סמל שלישות, אבל גם קלף, כזה באמצע. עמודה 3, רביעי
מלמעלה. כזה 9 יהלום.
אחוז בהבנה, יצאתי החוצה, השארתי אותו במשרד, לא נעול. מסביבי
כמו בחלום, הולכים קלפים, במשחק הם באותו מקום, מלך תלתן-
הסמג"ד, מדבר בVPN, יושב בעמודה 7, כמעט אחרון.
כמעט כל החפיסה, מסתובבים, מדברים. כל אחד במקומו מונח. ואני,
כמו שיכור Bliss by understanding, מתאים פרצוף, לקלף, למקום.

במשרד הקשר היו 4 תלתן, 10 ו 7 לב. יושבים ומדברים, לא יהיה
קשה להיפטר מהם. הם בלמעלה של הערמות.  המפקד שלי- נסיך פיק,
בתחתית העמודה השנייה, אבל ראיתי דרך... אלירם (החייל שתחתינו)
החפשן-A good solid  3 יהלום יעוף כמה שיותר מוקדם. ולא על
בעיות ת"ש, אני מעיף אותו בכוח אחרי שאני מגיע לאס (פסטרנק).

ואני- 10 פיק. ומלכת הלבבות. בצד ימין, בעמודות שונות, למטה,
עמוק בכל הבלגן.

אבל, As I said, אני הייתי אלוף העולם. אז חזרתי למשרד, ורותם
אמר משהו. אני לא חושב ששמעתי, אני כבר התרכזתי. יש לי 6 7 8,
שמסתדרים יפה. לא חשוב הסוגים. אז נפתח אס תלתן, והשתיים לא
רחוק. יש אס תקוע למטה משמאל. אני אף פעם לא אהבתי את אוחנה.
תמיד עם החבר'ה שלו עמוק בשטויות. משם לשם לשם משם. לא. לשם!
ואז מלעלה, וזה יורד. כל הנמוכים חוץ מאליאן (משק"ית חינוך, 3,
כוסית, סנובית, יהלום) ישתחרו מהר מאוד. היא תקועה מתחת למג"ד,
והוא לא ישתחרר בקרוב. כן, הוא מלך תלתן.

וראיתי את זה, ושלחתי מילה לשליש- "שיזוז" קצת. 5 Clickים
ושחררתי חצי מאוגוסט 9, החצי השני גם יבוא, מחזור מעצבן, לא
פלא שכולם נמוכים ולמעלה. כדי להגיע לאלירם הייתי חייב למלא 3
תאים. אבל לא היה אכפת לי. נמאס לי ממנו לחלוטין. So I
did it. מכאן משחק מחושב. להעביר את 3 עד 6 על ה 7 השחור, כנ"ל
רפי, יונה, ונחמני, על השליש (דרך הקמב"ץ- נשאר רק תא אחד...)
ככה נפתח עמודה ריקה. מכן הכל היה פשוט.
פעם התחלק לי העכבר ("חוסר מקצועיות", נזפתי בעצמי) ושמתי את
אדם (סמפ"מ מצ'וקמק) בתא ריק שהיה מיועד לאליאן, אז עקפתי את
זה והעפתי גם אותה. היא הלכה בחיוך (Baby, קר שם בחוץ). הצלחתי
לתקוע את המג"ד-סמג"ד-מפ"מ אחד על השני (הסמג"ד שלנו מלך לב,
ככה הוא, והמפ"מ- מלכה!). כולם על הקמ"ן והוא תוקע את כולם. 4
תאים פנויים למעלה אבל אני לא מעלה.
עוד ערמה של קצינים העברתי לשמאל, הם רק מחכים שמישהו יעשה את
הצעד הראשון. אתם יודעים איך קצינים- ברגע שיש להם פתח אפילו
הם יברחו. הם בני אדם, עמוק עמוק בInside .

נשארתי אני- חופשי ומאושר, יכול לעשות מה שאני רוצה בחצי בסיס
עשוי לבד, אבל נצמד לימין, למד"סניקית. היא בתורה חוסמת את
זברו, אבל הוא לא מדבר איתה, אבל היא צריכה אותו כדי להשתחרר.
הוא לפניה...

אז ניגשתי.
וזה רק היא ואני וזברו. שלא נחשב (הוא יודע To mind his
own business, במיוחד אם אני פתאום אחראי לשחרורים), אה-
ופרטוק הרס"ר (באנימציה שבאמצע)

אז ניגשתי.
ולא נישאר שום דבר לסדר.
כל תנועה מעבר להזזה של המפ"מ בין הסמג"ד לעמודה ריקה וחזרה רק
תפריע לי פה. ואנשים פתאום נלחצו, רק לפני שעה הייתה פה מצבה
של 52, השלישות לא עומדת בעומס הטפסים והתחזוקה מזמן נכנעה.

אז כבר ניגשתי, אבל לא היה Flow.
אף פעם לא הייתי טוב בזה, מה חשבתי לעשות שאני אגיע? אני בטוח
שהיה לי מהלך, אני כבר ראיתי שני קלפים על מדי א' עולים על
טרמפ לירושלים, אבל איך? ואני כבר שם, ואני לא יכול לקפץ בין
עמודה  7 ל 6, זה לא מקצועי לשחק בזה.
אז הייתי חייב להגיד משהו,

"אני אלוף העולם בFreeCell," כי ככה הייתי.

אבל היא נתנה לי מבט של "אין לך מושג איך אני מסתובבת באזרחות"
והתקפלה בעצמה לתא ריק, זברו המניאק, שלא מבין בזה כלום ראה את
ההזדמנות וברח לו, היא- עדיין מוציאה את העיניים לכל העולם,
אפילו מתא ריק- השתחררה לה מהמשחק אבל לא לפני שזרקה מילה
לקמ"ן שאני (אני- האלוף, אני!) מעכב אותו. אז הוא נתן לי מבט
רגיל ומתחנן שאני אעשה מה ש-Right  ואתן לו ללכת. אז הסתכלתי
מסביב וראיתי (וידעתי) שאחרי הכל נשארו רק הטורים של פיק ולב.
אבל בלי היהלום שבלב (לי זה נשמע בסדר), אז למה להישאר?
התקפלתי. ואחרי כל שאר השולחן, וממחנה לוז ליד רמאללה נותר
שולחן ירוק חלק עם פרטוק שתמיד ישאר שם מסתכל ימינה ישמאלה
איפה שהעכברים. "but... but... אני הייתי אלוף העולם..."


זה על המבט של השמחה בעיניים שלך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צריך להיות באמת
בעל מוח חולני
כדי להוסיף
סלוגן לבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/6/02 22:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ביי סטנדר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה