"שרון תתעוררי!"
"אמיר אני ערה לגמרי.."
"באמת? ככה זה כשערים? העיניים סגורות וצועקים מתוך חלום?"
"לא צעקתי מתוך שום חלום! לא ישנתי!"
"שרון...את מוכנה להסביר לי מה הולך כאן?!" הנה הוא שוב
מפקפק בי..איך לעזאזל אני אוכל להסביר לו שיש כאן
משהו?? אני אשלח אותו למיסטיקנית,שהיא תפחיד אותו קצת!
לא מספיק שלא הערתי אותו כשהיצור הזה היה כאן,עכשיו
הוא גם מפקפק בי,ואני צריכה להצדיק את עצמי בפניו.
"אמיר..זה ישנה מה אני אומר לך?? תגיד לי את האמת!
זה באמת ישנה?!?!"
"אני רוצה הסבר הגיוני למה שהלך כאן! זה מה שאני מבקש ממך!"
"אתה לא יכול לקבל ממני את ההסבר הזה! הוא לא קיים
מבחינתי!" מעלה לי את כל הפיוזים האפשריים הבן אדם הזה!
"אני הולך להכין לי קפה...אני מקווה שכשאני אחזור יהיה לך
איזה הסבר, וכן..הסבר הגיוני!"
"לך תזדי..."
"מה? רצית לומר לי משהו? לא ממש שמעתי".
לא רציתי להמשיך את הריב הזה שנמשך בינינו.
עכשיו כשהוא הלך להכין את הקפה..אני מנסה לעכל את מה
שקרה לי..אני לא מבינה,אני פשוט לא מבינה למה הדבר הזה
חזר,פתאום,ככה משום מקום! מה השתנה? למה דווקא הלילה??
"אוקיי..שרון,נרגעת?"
"לא! ותפסיק לכווץ  ככה את המצח שלך,כל הוורידים שלך בולטים!"
"את משגעת אותי! זה פאקינג למה!"
"לא שאלתי אותך למה!! פשוט תפסיק עם זה...זה זה..מפחיד אותי,
אתה מפחיד אותי!"
"מי שמפחיד את מי כאן,זו את אותי!! את מתנהגת כמו איזו מופרעת
שברחה מאברבנל!"
"אני לא.........לא אני לא.....אתה פשוט לא מאמין למה שאני
אומרת לך".
"בואי ננסה להירגע,שנינו....לפני שנעיר כאן את כל המושב.
ספרי לי בדיוק מה קרה.." הוא לא יוכל לעמוד באמת..זה מיותר
בכלל לנסות לספר לו.
"אמיר..."
"ספרי לי מה קרה, לעזאזל איתך!!!!"

כבר בוקר,כמובן שלא עצמתי עין כל הלילה...ממה שנותר ממנו בכל
אופן. אחרי התפרצות הזעם של אמיר..טרקתי לו את הדלת
בפרצוף ונעלתי את הדלת ליתר בטחון.
אני מניחה שהוא ישן על הספה בסלון,לא שזה מעניין
אותי במיוחד. מהחבר שלי,מאותו אחד שאני אמורה להרגיש הכי
בטוחה בעולם..מזה שאני יכולה לפנות אליו בכל צרה שלא תהיה,
יוצא שאני רק רוצה לברוח ממנו. אני כבר לא יודעת ממי לפחד
יותר,ממנו או מהיצור הזה.
זה לא הגיע לאלימות פיזית,אבל זה לא העניין.
הספיק לי המבט הרצחני שלו בעיניים. העיניים החומות שלו..
נהיו שחורות ואפלות..הלובן בעינייו נהפך לאדמומי עם כתמים
חומים. תחושת חלחלה עברה בי בכל הגוף.
עיניו נראו כאילו כל הרשע הקיים בעולם, נאגר בהן.
לא ראיתי דבר כזה מימיי..ואני גם לא רוצה להיתקל בזה לעולם.
אני יושבת על המיטה,מכווצת לגמרי,רועדת מפחד..
אני מרגישה את הדפיקות לב שלי ..אין לי אוויר...
תחושת מחנק מסביבי..נשימות כבדות ומואצות תוקפות אותי..
רק מפחדת ממה שיכול לקרות עכשיו...