New Stage - Go To Main Page

דוריאנה דור
/
אני חייב אותך

"אני חייב אותך, אני חייב.."
שמעה את הלהיטות בקולו
"אבל אתה יודע שאני לא יכולה היום" התפתלה
"לא מעניין אותי. כבר שבוע לא ראיתי אותך
אני חייב לראות אותך."
"אבל מתוק שלי, יש לי אירוע היום,
הבעל, הילדים, מה אתה רוצה שאעשה?"
""לא יודע ולא מעניין אותי. אני חייב לראות אותך."
היא תפסה את ראשה בין ידיה,
הלחישה בתוך אוזנה גורמת לבטנה להתהפך..
"תן לי לחשוב על משהו. נראה".
"שום נראה, אני מתחיל לנסוע לכיוון שלך ,לא מעניין אותי
כלום."
היא חייכה לעצמה.
כמו ילד קטן היה לפעמים, אבל איך שנהנתה מזה..
בזריזות סגרה את המשרד, אספה את דבריה ונכנסה למכונית.
היא היתה אמורה להיפגש עם בעלה והילדים בכניסה לאולם,לאירוע
משפחתי.
כשהיתה במכונית, התקשר שוב.
"שתדעי, אני כבר בכניסה לעיר, תגידי לי לאיפה ואני בא"

המתח הרג אותה אבל היא ידעה שתעשה מה שיגיד לה.
היא ידעה את זה ברגע ששמעה את קולו ,לא הודתה אפילו  בפני
עצמה,
אבל ידעה שתלך אחריו.
תלך.. הצחקת אותי אמרה לעצמה, את תרוצי..
רק שומעת את קולו  - ונמסה.
נוקש באצבעותיו והיא רצה..
הוא כבש אותה בסערה.  
חדר לנפשה, מרעיד בגופה את  הנימים הכי עדינים שלה.
מסעיר בה פינות שלא ידעה שקיימות בה,
לוקח אותה עד לקצה..
הגיעה איתו למצבים שלא האמינה על עצמה..
מטריף לה את החושים..
.. היא היתה מכורה לו.

היא נפגשה עם משפתה בכניסה לאולם, נכנסו והתיישבו ליד השולחן.
הקטנה שלה ביקשה ללכת לשירותים, היא לקחה אותה.
היא נכנסה לשירותים, והופתעה. חדר המבואה של השירותים היה
מדהים ביופיו,
ענק, כיורים מזכוכית, מראות ענקיות, דלתות מעץ..
היא פתחה לקטנה את הדלת וחייכה לעצמה, כל כך מרווח בפנים..
"אמא מחכה לך פה חמודה"
היא לא האמינה שהיא תעשה את זה אבל ידעה -  זו האפשרות
היחידה.
היא התקשרה אליו.
"תשמע, מצאתי לנו מקום, אבל שתדע, אתה בא, רואה אותי והולך.
שום מילה, שום כלום. "
"מה שתגידי"
היא אמרה לו בדיוק מה לעשות וחזרה עם הקטנה לאולם.
מסביב לשולחן ישבו כולם, שוחחנו, הילדים כבר עזבו את השולחן
התחילו להשתולל מסביב. היא התיישבה, התחילה לפטפט, צוחקת,
מחכה.
אחרי רבע שעה הנייד שלה צלצל פעם אחת  בלבד.
היא חיכתה קצת, בעלה ישב מולה משוחח עם מישהו מהמשפחה,
היא קמה ממקומה,  ליבה הולם בפראות ,הסיטה את כסאה,
והלכה שוב לכיוון השירותים.
היא נכנסה, החדר היה ריק, היא הלכה לדלת האחרונה ודחפה אותה
קלות..
היא נכנסה בצעד מהסס .. יד משכה אותה פנימה והדלת נסגרה מאחורי
גבה.
הוא הצמיד אותה לדלת, נועל את הדלת, נצמד אליה.
מבטו חודר לעיניה, שניהם שותקים.
היא בלעה אותו במבטה,נשימתה כבדה, ידיה רועדות,  נצמדה אליו
..
מחזיקה אותו, מרגישה אותו, לא מסוגלת להתנתק ממנו..
"אלוהים..איך שהתגעגעתי אליך.."מלמל כמעט בלי קול
"איך שהתגעגעתי..תני לי לראות אותך.."
מחזיק את פניה, מבטו חודר לתוך עיניה..
הוא הצמיד את שפתיו לשפתיה, שפתיו בולעות את שפתיה
היא הרגישה את לשונו בפיה,נצמדה אליו בנשיקה ארוכה..
מאבדת את חוש הזמן, לא יודעת איפה היא, טובעת בזרועותיו..
כורכת זרועותיה סביבו, נצמדת אליו, מרגישה אותו קשה אל מול
גופה..
צמודים אחד לשני, טועמים זה את זה..
לא מסוגלים לעזוב..
שפתיה בתוך שפתיו, לשונו מסעירה את דמה,
ידיו מלטפות את צווארה, יורדות אל שדיה..
היא פלטה אנחה קטנה..
היסה אותה.."שששש אף מילה.. אף מילה...."

היא פקחה את עיניה
חוזרת למציאות בבת אחת אבל לא יכולה להתנתק..
"אתה לא נורמאלי .." הגתה ללא קול
"אתההההה לאאאאא נוראמלייייי....לך מפה"
אמרו שפתיה ללא קול
הוא תפס את פניה, מביט לתוך עיניה
"א נ י     א ו ה ב     א ו ת ך "
משך את המילים  ללא קול
"ואת הולכת לשלם על זה, מזדיינת אחת.."
חיוך עלה על שפתיה
"לך..לך מפה" אמרו שפתיה
הוא לא ענה,
עיניו בתוך עיניה , ידו מסיטה את חולצתה
היא ניסתה להאבק
"תפסיקי.. את תקמטי את הבגדים.." אמר ללא קול
היא הפסיקה להאבק..
הוא פתח את רוכסן מכנסיה, מחליק עם ידו על בטנה
יורד עם אצבעותיו  אל גופה..
עצמה עיניה, נאחזת בכתפיו,
מרגישה את ידו יורדת מטה אל גופה, שפתיה נצמדו לשפתיו
שפתיו יונקות את שפתיה..
היא ידעה שאסור לה להשמיע הגה..
ידו נגעה בלחות שבין רגליה, משחק איתה,
גורם לה לעלפון חושים..
ידיה ירדו בקדחתנות מטה, נלחמות עם חגורת מכנסיו
פותחת את הרוכסן, הוא עזר לה..
לא שולטת בעצמה, לא כל כך יודעת מה היא עושה,
כולה נסערת, אבל יודעת בוודאות דבר אחד
היא רוצה אותו..
ידיה הדפו אותו אל מושב האסלה
הוא היה מוכן לקראתה והיא התיישבה עליו.

הוא עצר את נשמתו כשחדרה אליו
ראתה את עיניו נעשות כהות..
החזיק אותה במותניה  שפתיו אוכלות את שפתיה,
נע יחד עם גופה בתנועות קצובות..
היא היתה כל כך נסערת.. כל כך להוטה..
זה בא אליה בבת אחת..
היא נשכה שפתיה בחוזקה, טומנת פניה בכתפו,
מרגישה איך הוא מגביר את תנועותיו..מגיע יחד איתה..
נותנת לשיא לטלטל את גופה.. את נשמתה..

היא ישבה עליו כמה דקות נוספות נותנת לגופה להירגע,
הם לא דיברו ביניהם יותר.
הוא הסתכל עליה מחייך..
היא קמה ממנו, ניקתה את גופה,סידרה את בגדיה,
ובלי להעיף מבט נוסף יצאה מהשירותים.
נעמדה מול המראה, מביטה על עצמה.
את בסדר, תרגעי, דין וחשבון תתני לעצמך בלילה במיטה,
עכשיו שימי את המסכה וצאי החוצה, דיברה לעצמה.
סידרה שערותיה,  שמה לב שהאודם נמחק משפתיה
היא חזרה לשולחן.
בעלה העיף בה מבט "מה קרה לך?"
"לא הרגשתי טוב, הייתי בשירותים, היתה לי בחילה"
"שאביא לך משהו לשתות?"
"כן.. תודה מותק.."
התיישבה ליד השולחן בעוד בעלה מוזג לה שתיה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/6/02 16:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוריאנה דור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה